ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 9: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה › פיסקה 6

מבוע המים הנפתחים - גלוי שיחת מלאכים ועופות וידיעת התקופות

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 6

לשון הזוהר

עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי, חָמֵי חַד מַעֲיָינָא דְמַיָא, יָתְבוּ תַּמָּן. אָמַר לֵיהּ ר' אֱלִיעֶזְר, עֲקִיבָא, תָּא וְאַחֲזֵי לָךְ נְבִיעָא דְמַיָא, דְּקָא פָּתְחֵי מַיָא, וּצְלִילִין וְנָזְלִין, כְּהָא דִכְתִיב, (שיר השירים ד׳:ט״ו) ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳. וְעַל הֲדָא פְּסוּקָא, גִּילָּה לוֹ שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וִידִיעַת חַלּוֹנֵי חַמָּה בְּעִתּוֹתָיו וּזְמַנָּיו, שִׂיחַת דְּקָלִים וְעוֹפוֹת, שִׂיחַת הָרוּחוֹת, יְדִיעַת הַתְּקוּפוֹת וְהָעִיבּוּרִים.

תרגום

עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ מַעְיָן אֶחָד שֶׁל מַיִם, יָשְׁבוּ שָׁם. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, עֲקִיבָא, בֹּא וְאַרְאֶה לְךָ מַבּוּעַ מַיִם, שֶׁהַמַּיִם נִפְתָּחִים בּוֹ, וּצְלוּלִים וְזוֹרְמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ד׳:ט״ו) ׳בְּאֵר מַיִם חַיִּים וְנוֹזְלִים מִן לְבָנוֹן׳ - וְעַל פָּסוּק זֶה, גִּילָּה לוֹ שִׂיחַת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, שִׂיחַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וִידִיעַת חַלּוֹנֵי חַמָּה בְּעִתּוֹתָיו וּזְמַנָּיו, שִׂיחַת דְּקָלִים וְעוֹפוֹת, שִׂיחַת הָרוּחוֹת, יְדִיעַת הַתְּקוּפוֹת וְהָעִיבּוּרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: עד דהוו אזלי, חמי חד מעיינא דמיא, יתבו תמן. אמר ליה ר' אליעזר, עקיבא, תא ואחזי לך נביעא דמיא, דקא פתחי מיא, וצלילין ונזלין, כהא דכתיב, (שיר השירים ד׳:ט״ו) ׳באר מים חיים ונוזלים מן לבנון׳. ועל הדא פסוקא, גילה לו שיחת מלאכי השרת, שיחת כוכבים ומזלות, וידיעת חלוני חמה בעתותיו וזמניו, שיחת דקלים ועופות, שיחת הרוחות, ידיעת התקופות והעיבורים.

התרגום: עד שהיו הולכים, ראו מעין אחד של מים, ישבו שם. אמר לו רבי אליעזר, עקיבא, בא ואראה לך מבוע מים, שהמים נפתחים בו, וצלולים וזורמים, כמו שכתוב, (שיר השירים ד׳:ט״ו) ׳באר מים חיים ונוזלים מן לבנון׳ - ועל פסוק זה, גילה לו שיחת מלאכי השרת, שיחת כוכבים ומזלות, וידיעת חלוני חמה בעתותיו וזמניו, שיחת דקלים ועופות, שיחת הרוחות, ידיעת התקופות והעיבורים.

מן המפרשים

הסולם: מן המקבילה בלך לך מאמר כו, טז (פח:) ליומין עאל חמידו וכו': לימים, נכנסה חמדת התורה במעיו. יום אחד היה יושב ובוכה. מצאו רבו שהיה בוכה. אמר לו, על מה אתה בוכה. והשיב לו. ומה אני מניח בשביל זה העושר, את חיי עולם הבא. איני רוצה…

לכל המפרשים על פיסקה זו