ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 9: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה › פיסקה 5

סוד ׳עולת תמיד׳ שנמסר לר' עקיבא - ואכילת השרשים משהנצו הפרחים

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 5

לשון הזוהר

שָׁאַל ר' דוֹסְתָּאי לְר' אֱלִיעֶזְר הַגָּדוֹל, אָמַר לֵיהּ רַבִּי, הַעֲמִידֵנִי עַל סוֹד זֶה הַפָּסוּק, (במדבר כ״ח:ו׳) ׳עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה׳ לַה'. אָמַר לֵיהּ, בְּנִי, חַיֶּיךָ דָּבָר אָמַרְתָּ לִי, שֶׁעֲדַיִן אֵינְךָ רָאוּי לַעֲמוֹד עָלָיו, וְלֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל זֶה, זוּלָתִי עֲקִיבָא תַּלְמִידִי, וַעֲדַיִּן הַשָּׁרָשִׁים בְּיָדִי, שָׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר כֵּיוָן שֶׁהֵנֵצוּ הַפְּרָחִים, אָכַלְתִּי הַשָּׁרָשִׁים. אָמַר לֵיהּ עֲקִיבָא עֲקִיבָא, מוּכָן תִּהְיֶה ׳לְרֵיחַ נִיחוֹחַ׳ לַה'. וַעֲדַיִין בְּלִיעַת הַמָּתוֹק נִשְׁאָר. יוֹמָא חַד הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, אָמַר לֵיהּ, אִי כְּדֵין אֲכַלְתְּ שָׁרְשִׁים דַּאֲמַרְתְּ. אָמַר לֵיהּ רַבִּי, מִשֶּׁאָמַרְתָּ לִי הַסּוֹד, עָמַדְתִּי עַל תְּכוּנָתוֹ. וְסָח לוֹ הָאֵיךְ. אָמַר לֵיהּ עָמַדְתָּ וְאָכַלְתָּ, וַעֲדַיִן הַבְּלִיעָה מֵהַמָּתוֹק נִשְׁאָר. וְאוֹתָהּ שָׁעָה גִּלָּה לוֹ אַרְבָּעִים סוֹדוֹת בַּתּוֹרָה.

תרגום

שָׁאַל ר' דוֹסְתָּאי לְר' אֱלִיעֶזְר הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ רַבִּי, הַעֲמִידֵנִי עַל סוֹד זֶה הַפָּסוּק, (במדבר כ״ח:ו׳) ׳עוֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה׳ (במדבר כח, ו) - לַה'. אָמַר לוֹ, בְּנִי, חַיֶּיךָ דָּבָר אָמַרְתָּ לִי, שֶׁעֲדַיִן אֵינְךָ רָאוּי לַעֲמוֹד עָלָיו, וְלֹא שְׁאָלַנִי אָדָם עַל זֶה, זוּלָתִי עֲקִיבָא תַּלְמִידִי, וַעֲדַיִּן הַשָּׁרָשִׁים בְּיָדִי, שָׁמַע רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר כֵּיוָן שֶׁהֵנֵצוּ הַפְּרָחִים, אָכַלְתִּי הַשָּׁרָשִׁים. אָמַר לוֹ עֲקִיבָא עֲקִיבָא, מוּכָן תִּהְיֶה ׳לְרֵיחַ נִיחוֹחַ׳ לַה'. וַעֲדַיִין בְּלִיעַת הַמָּתוֹק נִשְׁאָר. יוֹם אֶחָד הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, אָמַר לוֹ, אִם כֵּן אָכַלְתָּ הַשָּׁרָשִׁים שֶׁאָמַרְתָּ. אָמַר לוֹ רַבִּי, מִשֶּׁאָמַרְתָּ לִי הַסּוֹד, עָמַדְתִּי עַל תְּכוּנָתוֹ. וְסָח לוֹ הָאֵיךְ. אָמַר לוֹ עָמַדְתָּ וְאָכַלְתָּ, וַעֲדַיִן הַבְּלִיעָה מֵהַמָּתוֹק נִשְׁאָר. וְאוֹתָהּ שָׁעָה גִּלָּה לוֹ אַרְבָּעִים סוֹדוֹת בַּתּוֹרָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שאל ר' דוסתאי לר' אליעזר הגדול, אמר ליה רבי, העמידני על סוד זה הפסוק, (במדבר כ״ח:ו׳) ׳עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה׳ לה'. אמר ליה, בני, חייך דבר אמרת לי, שעדין אינך ראוי לעמוד עליו, ולא שאלני אדם על זה, זולתי עקיבא תלמידי, ועדין השרשים בידי, שמע רבי עקיבא, אמר כיון שהנצו הפרחים, אכלתי השרשים. אמר ליה עקיבא עקיבא, מוכן תהיה ׳לריח ניחוח׳ לה'. ועדיין בליעת המתוק נשאר. יומא חד הוו אזלי באורחא, אמר ליה, אי כדין אכלת שרשים דאמרת. אמר ליה רבי, משאמרת לי הסוד, עמדתי על תכונתו. וסח לו האיך. אמר ליה עמדת ואכלת, ועדין הבליעה מהמתוק נשאר. ואותה שעה גלה לו ארבעים סודות בתורה.

התרגום: שאל ר' דוסתאי לר' אליעזר הגדול, אמר לו רבי, העמידני על סוד זה הפסוק, (במדבר כ״ח:ו׳) ׳עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה׳ (במדבר כח, ו) - לה'. אמר לו, בני, חייך דבר אמרת לי, שעדין אינך ראוי לעמוד עליו, ולא שאלני אדם על זה, זולתי עקיבא תלמידי, ועדין השרשים בידי, שמע רבי עקיבא, אמר כיון שהנצו הפרחים, אכלתי השרשים. אמר לו עקיבא עקיבא, מוכן תהיה ׳לריח ניחוח׳ לה'. ועדיין בליעת המתוק נשאר. יום אחד היו הולכים בדרך, אמר לו, אם כן אכלת השרשים שאמרת. אמר לו רבי, משאמרת לי הסוד, עמדתי על תכונתו. וסח לו האיך. אמר לו עמדת ואכלת, ועדין הבליעה מהמתוק נשאר. ואותה שעה גלה לו ארבעים סודות בתורה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: