שלש גליות חזרו בזכות שלשה אבות - והרביעית בזכות משה ותורתו
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 23
לשון הזוהר
ר' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּר' יִצְחָק, אָמַר לֵיהּ מִידֵי שְׁמִיעַ לֵיהּ לְמַר, עַל מָה אִתְאֲרַךְ יוֹמָא דִמְשִׁיחָא מִן גָּלוּתָא דָא. אָמַר לֵיהּ, לָא אִתְאֲרַךְ אֶלָּא עַל בִּיטוּל אוֹרַיְיתָא. דְּהָכֵי שְׁמַעְנָא מֵרַב הַמְנוּנָא סָבָא, תְּלָתָא גָּלֻיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, וְחָזְרוּ בִּזְכוּתְהוֹן דִּתְלָתָא אָבוֹת. וְגָלוּתָא רְבִיעָאָה בִּזְכוּתָא דְמשֶׁה יִתְחַזְּרוּן. תָּא וְאַחֲזֵי לָךְ, לָא אִיתְגָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל בִּיטוּל תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ט׳:י״ב) ׳וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי׳. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בַּגָּלֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, חָזְרוּ בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַכְשָׁיו, הֵם חָטְאוּ בַּתּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְמשֶׁה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג׳:כ״ב) זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי. כַּד יְתוּבִין וְיִתְעַסְּקוּן בְּתוֹרָתוֹ, בִּזְכוּת משֶׁה אֲנִי גּוֹאֲלָם. עַל כֵּן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה, (דברים ל״ג:ד׳) ׳תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה׳, כְּדֵי לְשָׁמְרָהּ וְלַעֲסוֹק בָּהּ. וְאִם לָאו, ׳מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׳, מוֹרָשָׁה: דָּא מִסְכְּנוּתָא הוּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל א ב׳:ז׳) ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מְלַמֵּד דְּלָא אַתְיָא מִסְכְּנוּתָא לִבְרַתֵּיהּ דְּיַעֲקֹב, אֶלָּא עַל דְּלָא אִתְעַסְּקוּ בְּפִיקּוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא.
תרגום
ר' יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא, הָיָה יוֹשֵׁב לִפְנֵי ר' יִצְחָק, אָמַר לוֹ, שְׁמַעְתָּ מַשֶּׁהוּ, רַבִּי, עַל מַה נִתְאָרֵךְ יוֹם הַמָּשִׁיחַ מִגָּלוּת זוֹ. אָמַר לוֹ, לֹא נִתְאָרֵךְ אֶלָּא עַל בִּטּוּל הַתּוֹרָה. שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מֵרַב הַמְנוּנָא סָבָא, שָׁלֹשׁ גָּלֻיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל, וְחָזְרוּ בִּזְכוּתָם שֶׁל שְׁלֹשָׁה אָבוֹת. וְהַגָּלוּת הָרְבִיעִית בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יַחְזְרוּ. בֹּא וּרְאֵה, לֹא גָּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא עַל בִּטּוּל תּוֹרָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ט׳:י״ב) ׳וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי׳ (ירמיה ט, יב) - אָמַר הקב"ה, בַּגָּלֻיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, חָזְרוּ בִּזְכוּת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, עַכְשָׁיו, הֵם חָטְאוּ בַּתּוֹרָה שֶׁנָּתַתִּי לְמשֶׁה, וְנִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג׳:כ״ב) זִכְרוּ תּוֹרַת משֶׁה עַבְדִּי. כְּשֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִתְעַסְּקוּ בְּתוֹרָתוֹ, בִּזְכוּת מֹשֶׁה אֲנִי גּוֹאֲלָם. עַל כֵּן נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה, (דברים ל״ג:ד׳) ׳תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה׳ (דברים לג, ד) - כְּדֵי לְשָׁמְרָהּ וְלַעֲסוֹק בָּהּ. וְאִם לָאו, ׳מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב׳ - מוֹרָשָׁה: זוֹ עֲנִיּוּת הִיא. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (שמואל א ב׳:ז׳) ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא בָּאָה עֲנִיּוּת לְבִתּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא הִתְעַסְּקוּ בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ר' יוסי בן חלפתא, הוה יתיב קמיה דר' יצחק, אמר ליה מידי שמיע ליה למר, על מה אתארך יומא דמשיחא מן גלותא דא. אמר ליה, לא אתארך אלא על ביטול אורייתא. דהכי שמענא מרב המנונא סבא, תלתא גליות גלו ישראל, וחזרו בזכותהון דתלתא אבות. וגלותא רביעאה בזכותא דמשה יתחזרון. תא ואחזי לך, לא איתגלו ישראל אלא על ביטול תורה. שנאמר (ירמיהו ט׳:י״ב) ׳ויאמר ה' על עזבם את תורתי׳. אמר הקדוש ברוך הוא, בגליות הראשונות, חזרו בזכות אברהם יצחק ויעקב, עכשיו, הם חטאו בתורה שנתתי למשה, ונקראת על שמו, שנאמר (מלאכי ג׳:כ״ב) זכרו תורת משה עבדי. כד יתובין ויתעסקון בתורתו, בזכות משה אני גואלם. על כן נאמר בתורה, (דברים ל״ג:ד׳) ׳תורה צוה לנו משה׳, כדי לשמרה ולעסוק בה. ואם לאו, ׳מורשה קהלת יעקב׳, מורשה: דא מסכנותא הוא. כמה דאת אמר (שמואל א ב׳:ז׳) ה' מוריש ומעשיר, מלמד דלא אתיא מסכנותא לברתיה דיעקב, אלא על דלא אתעסקו בפיקודין דאורייתא.
התרגום: ר' יוסי בן חלפתא, היה יושב לפני ר' יצחק, אמר לו, שמעת משהו, רבי, על מה נתארך יום המשיח מגלות זו. אמר לו, לא נתארך אלא על בטול התורה. שכך שמעתי מרב המנונא סבא, שלש גליות גלו ישראל, וחזרו בזכותם של שלשה אבות. והגלות הרביעית בזכותו של משה יחזרו. בא וראה, לא גלו ישראל אלא על בטול תורה. שנאמר (ירמיהו ט׳:י״ב) ׳ויאמר ה' על עזבם את תורתי׳ (ירמיה ט, יב) - אמר הקב"ה, בגליות הראשונות, חזרו בזכות אברהם יצחק ויעקב, עכשיו, הם חטאו בתורה שנתתי למשה, ונקראת על שמו, שנאמר (מלאכי ג׳:כ״ב) זכרו תורת משה עבדי. כשישובו ויתעסקו בתורתו, בזכות משה אני גואלם. על כן נאמר בתורה, (דברים ל״ג:ד׳) ׳תורה צוה לנו משה׳ (דברים לג, ד) - כדי לשמרה ולעסוק בה. ואם לאו, ׳מורשה קהלת יעקב׳ - מורשה: זו עניות היא. כמו שאתה אומר (שמואל א ב׳:ז׳) ה' מוריש ומעשיר, מלמד שלא באה עניות לבתו של יעקב, אלא על שלא התעסקו במצוות התורה.