ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 9: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה › פיסקה 24

מעשה בפרושים שבמערה - וחדושם גדול התוספת מהאור שאחורי הפרגוד

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 24

לשון הזוהר

רַבִּי חִזְקִיָּה אֲמַר, אֲנָא הֲוֵית בְּאַתְרֵיהוֹן דְּעַרְבִיָא, וַחֲמֵית גּוּבְרִין דַּהֲווֹ מִתְטַמְּרִין בֵּינֵי טוּרַיָא, בִּמְעַרְתָּא, וַאֲתוֹ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת לְבָתֵּיהוֹן. אֲמָרִית לְהוֹן, מָה דֵין דְּאַתּוּן עָבְדִין. אֲמָרוּ לִי, פְּרִישֵׁי עָלְמָא אֲנַן, וּמִתְעַסְּקָן בְּאוֹרַיְיתָא כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא, וְזִמְנִין לֵית אֲנַן אָכְלִין בַּר מֵעִשְׂבֵּי בָּרָא. אֲמָרִית לְהוֹן, וּשְׁאָר זִמְנִין בַּמָּה אַתּוּן מִתְפַּרְנְסִין. אֲמָרוּ לִי, אֲנַן אַשְׁכְּחָן בְּמַדְבְּרָא אָעַיָּיא דְּמַצְמִיחִים בּאלוד, וַאֲנַן אָכְלִין יַתְהוֹן. כַּד נְהִירָא לָן שְׁמַעְתָּא, מִסְגִּיאוּת חֶדְוָותָא, מִשְׁתַּמְטֵי חַד מִינָן, וּמְבַשְּׁלִין לְהוֹן וְאָכְלִינָן. וְיוֹמָא הַהוּא חָשִׁיב לָן דְּהוּא כִּי טוֹב. וּבְזִמְנָא דְּלָא צָמְחֵי אִינוּן אָעַיָּיא, אֲנַן אָכְלִין עִשְׂבִּין דְּמַשְׁכַּחְנָא, וּמְבַשְּׁלֵי לְהוֹן וְאָכְלִינָן. אֲמָרִית לְהוֹן, תְּהִי חֶלְקִי עִמְּכוֹן לְעָלְמָא דְאָתֵי. אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא. כְּעָן יָדַעְנָא דְּלָא תֶהֱווֹן בְּכִיסּוּפָא, כַּד יֵיתֵי משֶׁה לְמִתְבַּע עוּלְבָּנָא דְאוֹרַיְיתָא. אֲמָרִית לְהוֹן, בָּנַי, חַיֵּיכוֹן, יוֹמָא דָא מַה חִידּוּשׁ אִתְחַדֵּשׁ לְכוֹן. אֲמָרוּ לִי, הַאי פְּסוּקָא (בראשית א׳:ג׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳. וְתָאנֵי רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, גָּדוֹל הַתּוֹסֶפֶת מֵהָאוֹר. שֶׁהָיָה אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ, זֶה הוּא אוֹר הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל, שֶׁנִּתְהַוָּה מֵאוֹר זִיו הוֹדוֹ, וְזֶהוּ הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד.

תרגום

רַבִּי חִזְקִיָּה אָמַר, אֲנִי הָיִיתִי בִּמְקוֹמָם שֶׁל הָעַרְבִים, וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ מִסְתַּתְּרִים בֵּין הֶהָרִים, בִּמְעָרָה, וּבָאִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת לְבָתֵּיהֶם. אָמַרְתִּי לָהֶם, מָה זֶה שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים. אָמְרוּ לִי, פְּרוּשִׁים מִן הָעוֹלָם אֲנַחְנוּ, וְעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל יוֹם וָיוֹם, וְלִפְעָמִים אֵין אָנוּ אוֹכְלִים אֶלָּא מֵעִשְּׂבֵי הַשָּׂדֶה. אָמַרְתִּי לָהֶם, וּבִשְׁאָר הַזְּמַנִּים בַּמָּה אַתֶּם מִתְפַּרְנְסִים. אָמְרוּ לִי, אֲנַחְנוּ מוֹצְאִים בַּמִּדְבָּר עֵצִים הַמַּצְמִיחִים תָּמִיד, וְאָנוּ אוֹכְלִים אוֹתָם. כְּשֶׁמִּתְבָּרֶרֶת לָנוּ הֲלָכָה, מֵרוֹב הַשִּׂמְחָה, מִתְחַמֵּק אֶחָד מִמֶּנּוּ, וּמְבַשְּׁלִים אוֹתָם וְאוֹכְלִים אוֹתָם. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נֶחְשָׁב לָנוּ שֶׁהוּא כִּי טוֹב. וּבִזְמַן שֶׁלֹּא צָמְחוּ אוֹתָם הָעֵצִים, אָנוּ אוֹכְלִים עֲשָׂבִים שֶׁמָּצָאנוּ, וּמְבַשְּׁלִים אוֹתָם וְאוֹכְלִים אוֹתָם. אָמַרְתִּי לָהֶם, תְּהֵא חֶלְקִי עִמָּכֶם לָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְטוֹב לָכֶם לָעוֹלָם הַבָּא. עַתָּה יָדַעְתִּי שֶׁלֹּא תִהְיוּ בְּבוּשָׁה, כְּשֶׁיָּבוֹא מֹשֶׁה לִדְרֹשׁ אֶת עֶלְבּוֹן הַתּוֹרָה. אָמַרְתִּי לָהֶם, בָּנַי, חַיֵּיכֶם, הַיּוֹם הַזֶּה מָה חִדּוּשׁ נִתְחַדֵּשׁ לָכֶם. אָמְרוּ לִי, פָּסוּק זֶה (בראשית א׳:ג׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - וְשָׁנָה רַבִּי כְּרוּסְפְּדָאי, גָּדוֹל הַתּוֹסֶפֶת מֵהָאוֹר. שֶׁהָיָה אוֹר שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ, זֶה הוּא אוֹר הַשֵּׂכֶל הַגָּדוֹל, שֶׁנִּתְהַוָּה מֵאוֹר זִיו הוֹדוֹ, וְזֶהוּ הָעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֵי הַפַּרְגּוֹד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חזקיה אמר, אנא הוית באתריהון דערביא, וחמית גוברין דהוו מתטמרין ביני טוריא, במערתא, ואתו מערב שבת לערב שבת לבתיהון. אמרית להון, מה דין דאתון עבדין. אמרו לי, פרישי עלמא אנן, ומתעסקן באורייתא כל יומא ויומא, וזמנין לית אנן אכלין בר מעשבי ברא. אמרית להון, ושאר זמנין במה אתון מתפרנסין. אמרו לי, אנן אשכחן במדברא אעייא דמצמיחים באלוד, ואנן אכלין יתהון. כד נהירא לן שמעתא, מסגיאות חדוותא, משתמטי חד מינן, ומבשלין להון ואכלינן. ויומא ההוא חשיב לן דהוא כי טוב. ובזמנא דלא צמחי אינון אעייא, אנן אכלין עשבין דמשכחנא, ומבשלי להון ואכלינן. אמרית להון, תהי חלקי עמכון לעלמא דאתי. אשריכם בעולם הזה, וטוב לכם לעולם הבא. כען ידענא דלא תהוון בכיסופא, כד ייתי משה למתבע עולבנא דאורייתא. אמרית להון, בני, חייכון, יומא דא מה חידוש אתחדש לכון. אמרו לי, האי פסוקא (בראשית א׳:ג׳) ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳. ותאני רבי כרוספדאי, גדול התוספת מהאור. שהיה אור שלא היה כמוהו, זה הוא אור השכל הגדול, שנתהוה מאור זיו הודו, וזהו העומד מאחורי הפרגוד.

התרגום: רבי חזקיה אמר, אני הייתי במקומם של הערבים, וראיתי אנשים שהיו מסתתרים בין ההרים, במערה, ובאים מערב שבת לערב שבת לבתיהם. אמרתי להם, מה זה שאתם עושים. אמרו לי, פרושים מן העולם אנחנו, ועוסקים בתורה כל יום ויום, ולפעמים אין אנו אוכלים אלא מעשבי השדה. אמרתי להם, ובשאר הזמנים במה אתם מתפרנסים. אמרו לי, אנחנו מוצאים במדבר עצים המצמיחים תמיד, ואנו אוכלים אותם. כשמתבררת לנו הלכה, מרוב השמחה, מתחמק אחד ממנו, ומבשלים אותם ואוכלים אותם. ואותו היום נחשב לנו שהוא כי טוב. ובזמן שלא צמחו אותם העצים, אנו אוכלים עשבים שמצאנו, ומבשלים אותם ואוכלים אותם. אמרתי להם, תהא חלקי עמכם לעולם הבא. אשריכם בעולם הזה, וטוב לכם לעולם הבא. עתה ידעתי שלא תהיו בבושה, כשיבוא משה לדרש את עלבון התורה. אמרתי להם, בני, חייכם, היום הזה מה חדוש נתחדש לכם. אמרו לי, פסוק זה (בראשית א׳:ג׳) ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳ (בראשית א, ג) - ושנה רבי כרוספדאי, גדול התוספת מהאור. שהיה אור שלא היה כמוהו, זה הוא אור השכל הגדול, שנתהוה מאור זיו הודו, וזהו העומד מאחורי הפרגוד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: