ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 9: מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה › פיסקה 22

׳יהי אור׳ יהי רז - וההבדלה בין אומתו האור לאומות החשך

זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 22

לשון הזוהר

וְכֵיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִרְמַז הָרֶמֶז הַגָּדוֹל הַזֶּה, בְּרָזֵי הַסְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א׳:ג׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳. כְּלוֹמַר, יְהִי רָז. וְרָז וְאוֹר, דָּבָר אֶחָד הוּא. וַיַּרְא אֱלֹהִים לָזֶה הָרָז, כִּי טוֹב לִהְיוֹת בְּרָז וְסוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה לְשׁוּם אָדָם, שֶׁאִלְמָלֵי יִתְגַּלֶּה, כַּמָּה פְּרִיצִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן. וְעַל שֶׁהָיָה בְּרָזָא וְסוֹד, הִבְדִּיל ׳אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳, בֵּין אוּמָּתוֹ שֶׁהוּא הָאוֹר. וּבֵין הָאוּמּוֹת שֶׁהֵם הַחשֶׁךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב׳:ט׳) וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. וְעוֹד כְּתִיב, (תהלים פב) בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ. (בראשית א׳:ה׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳. אָמַר רִבִּי, זֶה יוֹם קֵץ הַגְּאוּלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י״ד:א׳) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה', זֶה יוֹם הַקֵּץ.

תרגום

וְכֵיוָן שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם, נִרְמַז הָרֶמֶז הַגָּדוֹל הַזֶּה, בְּרָזֵי הַסְּתָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א׳:ג׳) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג) - כְּלוֹמַר, יְהִי רָז. וְרָז וְאוֹר, דָּבָר אֶחָד הוּא. וַיַּרְא אֱלֹהִים לָזֶה הָרָז, כִּי טוֹב לִהְיוֹת בְּרָז וְסוֹד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה לְשׁוּם אָדָם, שֶׁאִלְמָלֵי יִתְגַּלֶּה, כַּמָּה פְּרִיצִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ יֵלְכוּ לַאֲבַדּוֹן. וְעַל שֶׁהָיָה בְּרָזָא וְסוֹד, הִבְדִּיל ׳אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ׳ (בראשית א, ד) - בֵּין אוּמָּתוֹ שֶׁהוּא הָאוֹר. וּבֵין הָאוּמּוֹת שֶׁהֵם הַחשֶׁךְ. שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב׳:ט׳) וּרְשָׁעִים בַּחשֶׁךְ יִדַּמּוּ. וְעוֹד כְּתִיב, (תהלים פב) בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ. (בראשית א׳:ה׳) ׳וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם׳ - אָמַר רִבִּי, זֶה יוֹם קֵץ הַגְּאוּלָּה. שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה י״ד:א׳) הִנֵּה יוֹם בָּא לַה', זֶה יוֹם הַקֵּץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכיון שנברא העולם, נרמז הרמז הגדול הזה, ברזי הסתרים, שנאמר (בראשית א׳:ג׳) ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳. כלומר, יהי רז. ורז ואור, דבר אחד הוא. וירא אלהים לזה הרז, כי טוב להיות ברז וסוד, כדי שלא יתגלה לשום אדם, שאלמלי יתגלה, כמה פריצים מבני עמנו ילכו לאבדון. ועל שהיה ברזא וסוד, הבדיל ׳אלהים בין האור ובין החשך׳, בין אומתו שהוא האור. ובין האומות שהם החשך. שנאמר (שמואל א ב׳:ט׳) ורשעים בחשך ידמו. ועוד כתיב, (תהלים פב) בחשכה יתהלכו. (בראשית א׳:ה׳) ׳ויקרא אלהים לאור יום׳. אמר רבי, זה יום קץ הגאולה. שנאמר (זכריה י״ד:א׳) הנה יום בא לה', זה יום הקץ.

התרגום: וכיון שנברא העולם, נרמז הרמז הגדול הזה, ברזי הסתרים, שנאמר (בראשית א׳:ג׳) ׳ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׳ (בראשית א, ג) - כלומר, יהי רז. ורז ואור, דבר אחד הוא. וירא אלהים לזה הרז, כי טוב להיות ברז וסוד, כדי שלא יתגלה לשום אדם, שאלמלי יתגלה, כמה פריצים מבני עמנו ילכו לאבדון. ועל שהיה ברזא וסוד, הבדיל ׳אלהים בין האור ובין החשך׳ (בראשית א, ד) - בין אומתו שהוא האור. ובין האומות שהם החשך. שנאמר (שמואל א ב׳:ט׳) ורשעים בחשך ידמו. ועוד כתיב, (תהלים פב) בחשכה יתהלכו. (בראשית א׳:ה׳) ׳ויקרא אלהים לאור יום׳ - אמר רבי, זה יום קץ הגאולה. שנאמר (זכריה י״ד:א׳) הנה יום בא לה', זה יום הקץ.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בצו מאמר ו, ב (כח:) - התאמה חלקית וסליקו דמצוה מסטרא דע"ה וגומר הענין כנזכר שהמצוה מ' עבירה לילית הרשעה וכאשר תסתלק המ' יחשיך מקומה מצד עמי הארץ שאין להם תורה אלא מצוה ועביר' מכבה מצוה שאין כח להתעלות מצדם אמנם אין…

הסולם: מן המקבילה בצו מאמר ו, ב (כח:) - התאמה חלקית וסליקו דמצוה מסטרא וכו׳: והעליה של מצוה מצד עם הארץ, שאין לו תורה, לו העבירה מכבה מצוה. לקיים בו ורשעים בחשך ידמו. אבל אצל בעלי תורה אין לה, להמצוה, כביה עולמית בהם, כי מאירים אל…

לכל המפרשים על פיסקה זו