ברכת הצדיקים המתקימת בעלות האור - והיוצא לדרך שמח כחתן מחפתו
זוהר חדש · מדרש הנעלם בראשית בהמשכו - ׳יהי אור׳ אור הצדיק והמלאכים ורז קץ הגאולה · מאמר 9 · פיסקה 17
לשון הזוהר
לְבָתַר כֵּן אַשְׁכִּימוּ לְמֵיזַל, כַּד הֲוָה אָתֵי נְהוֹרָא, וְאָזִיל עִמֵיהּ חָמוֹי כְּפַלְּגוּת מִיל. בָּרְכֵיהּ חָמוֹי, אֲמַר דָּא הִיא שַׁעֲתָא דְּמִתְקַיֵּים בִּרְכְּתָא דְצַדִּיקַיָא. מְנָא לָן, דִּכְתִיב (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳. כְּתִיב הָכָא ׳כִּי טוֹב׳, וּכְתִיב הָתָם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳. אָמַר לֵיהּ, אֲפִילּוּ בִּרְכְּתָא דְּכָל אָדָם, מִתְקַיְּימָא בְּהַאי שַׁעֲתָא, דִּשְׁמַיָא וְכוֹכְבַיָא וּמַלְאָכַיָא אָמְרֵי שִׁירָתָא. וְעוֹד שְׁמַעְנָא מֵאַבָּא, דְּבִרְכְּתָא יְתֵירָא הוֹסָפַת לֵיהּ, וְדָא הִיא חֶדְוָותָא. מִשּׁוּם דְּהַאי שַׁעֲתָא אָמְרֵי שְׁמַיָא, ׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳. מַה הַחָתָן כְּשֶׁיּוֹצֵא יָשִׂישׂ, כָּךְ הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ יָשִׂי"שׂ בְּהַא"י שַׁעֲתָ"א.
תרגום
לְאַחַר כֵּן הִשְׁכִּימוּ לָלֶכֶת, כְּשֶׁהָיָה מַגִּיעַ הָאוֹר, וְהָלַךְ עִמּוֹ חוֹתְנוֹ כַּחֲצִי מִיל. בֵּרְכוֹ חוֹתְנוֹ, אָמַר זוֹ הִיא הַשָּׁעָה שֶׁמִּתְקַיֵּמֶת בִּרְכַּת הַצַּדִּיקִים. מִנַּיִן לָנוּ, שֶׁכָּתוּב (בראשית א׳:ד׳) ׳וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב׳ - כָּתוּב כָּאן ׳כִּי טוֹב׳, וְכָתוּב שָׁם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כִּי טוֹב בְּעֵינֵי ה' לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל׳ (במדבר כד, א) - אָמַר לוֹ, אֲפִלּוּ בִּרְכַּת כָּל אָדָם, מִתְקַיֵּמֶת בְּשָׁעָה זוֹ, שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהַכּוֹכָבִים וְהַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים שִׁירָה. וְעוֹד שָׁמַעְתִּי מֵאַבָּא, שֶׁבְּרָכָה נוֹסֶפֶת נוֹסְפָה לוֹ, וְזוֹ הִיא הַשִּׂמְחָה. מִשּׁוּם שֶׁבְּשָׁעָה זוֹ אוֹמְרִים הַשָּׁמַיִם, ׳וְהוּא כְּחָתָן יוֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ׳ (תהלים יט, ו) - מַה הֶחָתָן כְּשֶׁיּוֹצֵא שָׂמֵחַ, כָּךְ הַיּוֹצֵא לַדֶּרֶךְ שָׂמֵחַ בְּשָׁעָה זוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר כן אשכימו למיזל, כד הוה אתי נהורא, ואזיל עמיה חמוי כפלגות מיל. ברכיה חמוי, אמר דא היא שעתא דמתקיים ברכתא דצדיקיא. מנא לן, דכתיב (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳. כתיב הכא ׳כי טוב׳, וכתיב התם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳. אמר ליה, אפילו ברכתא דכל אדם, מתקיימא בהאי שעתא, דשמיא וכוכביא ומלאכיא אמרי שירתא. ועוד שמענא מאבא, דברכתא יתירא הוספת ליה, ודא היא חדוותא. משום דהאי שעתא אמרי שמיא, ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳. מה החתן כשיוצא ישיש, כך היוצא לדרך ישי"ש בהא"י שעת"א.
התרגום: לאחר כן השכימו ללכת, כשהיה מגיע האור, והלך עמו חותנו כחצי מיל. ברכו חותנו, אמר זו היא השעה שמתקימת ברכת הצדיקים. מנין לנו, שכתוב (בראשית א׳:ד׳) ׳וירא אלהים את האור כי טוב׳ - כתוב כאן ׳כי טוב׳, וכתוב שם (במדבר כ״ד:א׳) ׳כי טוב בעיני ה' לברך את ישראל׳ (במדבר כד, א) - אמר לו, אפלו ברכת כל אדם, מתקימת בשעה זו, שהשמים והכוכבים והמלאכים אומרים שירה. ועוד שמעתי מאבא, שברכה נוספת נוספה לו, וזו היא השמחה. משום שבשעה זו אומרים השמים, ׳והוא כחתן יוצא מחפתו׳ (תהלים יט, ו) - מה החתן כשיוצא שמח, כך היוצא לדרך שמח בשעה זו.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: