ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 89: שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ › פיסקה 8

׳גם כי יזקין׳ - התחדשות דיוקן חנוך כנער וירושת טל ההשקיה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 8

לשון הזוהר

וּבְכָל זִמְנָא וְזִמְנָא דְּצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי אִית בְּעָלְמָא, אִתְחַדֵּשׁ הַהוּא כְּלִילוּ דְּאִתְכְּלֵיל מִתַּתָּא מִסִּטְרָא דַּחֲנוֹךְ, כְּדֵין אִיהוּ נַעַר, בְּרָזָא דְּחַדְתּוּתָא דְּסִיהֲרָא. וְרָזָא דָא, (משלי כ״ב:ו׳) ׳חֲנוֹ"ךְ לַנַּעַ"ר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּהּ׳. מַאי ׳עַל פִּי דַּרְכּוֹ׳. ׳עַל פִּי דַּרְכּוֹ׳ דַּחֲנוֹךְ. לְמֵיזַל בְּהַהוּא דֶרֶךְ קְשׁוֹט, בְּאוֹרַח מֵישָׁר וּשְׁלִים. ׳גַּם כִּי יַזְקִין׳ הַהוּא דִּיוּקְנָא דַּחֲנוֹךְ, מֵהַהוּא זִמְנָא דְּאִתְכְּלֵיל בְּהַהוּא קוּדְשָׁא, לָא תֵימָא דְּהָא סִיב מִכַּמָּה יוֹמִין וְאִתְעַדֵּי מֵהַהוּא אֲתַר, לָאו הָכֵי, אֶלָּא בְּכָל זִמְנָא וְזִמְנָא דְּצַדִּיקֵי וַחֲסִידֵי אִית בְּעָלְמָא, הַהוּא כְּלִילוּ דְּהַהוּא סִטְרָא אִתְחַדַּשׁ, וְאִתְחֲזֵי הַהוּא דְיוֹקְנָא מַמָּשׁ נַעַר, וְלָא אִתְעַדֵּי מִתַּמָּן. וּבְגִין הַהוּא כְּלִילוּ, יַרְתֵי תַּתָּאֵי מִטַלָּא דְּשַׁקְיוּ עִילָּאָה, וְנָחֲתָא יְרוּתָא דִרְבוּ קַדִּישָׁא לְעָלְמָא.

תרגום

וּבְכָל זְמַן וּזְמַן שֶׁצַּדִּיקִים וַחֲסִידִים יֵשׁ בָּעוֹלָם, מִתְחַדֵּשׁ אוֹתוֹ הַכְּלָל הַנִּכְלָל מִלְּמַטָּה מִצַּד חֲנוֹךְ, אָז הוּא נַעַר, בְּסוֹד הִתְחַדְּשׁוּת הַסִּיהֲרָא. וְסוֹד זֶה, (משלי כ״ב:ו׳) ׳חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּהּ׳ (משלי כב, ו) - מַהוּ ׳עַל פִּי דַרְכּוֹ׳ - ׳עַל פִּי דַרְכּוֹ׳ - שֶׁל חֲנוֹךְ. לָלֶכֶת בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ אֱמֶת, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּשְׁלֵמָה. ׳גַּם כִּי יַזְקִין׳, אוֹתוֹ הַדִּיּוֹקָן שֶׁל חֲנוֹךְ, מֵאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁנִּכְלַל בְּאוֹתוֹ הַקֹּדֶשׁ, אַל תֹּאמַר שֶׁהֲרֵי הִזְדַּקֵּן אַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים וְעָבַר מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֵין זֶה כָּךְ, אֶלָּא בְּכָל זְמַן וּזְמַן שֶׁצַּדִּיקִים וַחֲסִידִים יֵשׁ בָּעוֹלָם, אוֹתוֹ הַכְּלָל שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד מִתְחַדֵּשׁ, וְנִרְאֶה אוֹתוֹ הַדִּיּוֹקָן מַמָּשׁ נַעַר, וְאֵינוֹ עוֹבֵר מִשָּׁם. וּמִשּׁוּם אוֹתוֹ הַכְּלָל, יוֹרְשִׁים הַתַּחְתּוֹנִים מִטַּל הַהַשְׁקָיָה הָעֶלְיוֹנָה, וְיוֹרֶדֶת יְרֻשַּׁת הַגְּדֻלָּה הַקְּדוֹשָׁה לָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובכל זמנא וזמנא דצדיקי וחסידי אית בעלמא, אתחדש ההוא כלילו דאתכליל מתתא מסטרא דחנוך, כדין איהו נער, ברזא דחדתותא דסיהרא. ורזא דא, (משלי כ״ב:ו׳) ׳חנו"ך לנע"ר על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׳. מאי ׳על פי דרכו׳. ׳על פי דרכו׳ דחנוך. למיזל בההוא דרך קשוט, באורח מישר ושלים. ׳גם כי יזקין׳ ההוא דיוקנא דחנוך, מההוא זמנא דאתכליל בההוא קודשא, לא תימא דהא סיב מכמה יומין ואתעדי מההוא אתר, לאו הכי, אלא בכל זמנא וזמנא דצדיקי וחסידי אית בעלמא, ההוא כלילו דההוא סטרא אתחדש, ואתחזי ההוא דיוקנא ממש נער, ולא אתעדי מתמן. ובגין ההוא כלילו, ירתי תתאי מטלא דשקיו עילאה, ונחתא ירותא דרבו קדישא לעלמא.

התרגום: ובכל זמן וזמן שצדיקים וחסידים יש בעולם, מתחדש אותו הכלל הנכלל מלמטה מצד חנוך, אז הוא נער, בסוד התחדשות הסיהרא. וסוד זה, (משלי כ״ב:ו׳) ׳חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׳ (משלי כב, ו) - מהו ׳על פי דרכו׳ - ׳על פי דרכו׳ - של חנוך. ללכת באותה דרך אמת, בדרך ישרה ושלמה. ׳גם כי יזקין׳, אותו הדיוקן של חנוך, מאותו הזמן שנכלל באותו הקדש, אל תאמר שהרי הזדקן אחרי כמה ימים ועבר מאותו המקום, אין זה כך, אלא בכל זמן וזמן שצדיקים וחסידים יש בעולם, אותו הכלל של אותו הצד מתחדש, ונראה אותו הדיוקן ממש נער, ואינו עובר משם. ומשום אותו הכלל, יורשים התחתונים מטל ההשקיה העליונה, ויורדת ירשת הגדלה הקדושה לעולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים