נטילת חנוך להכליל רוחו מלמטה ומלמעלה - וממנותו בשני העולמות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 7
לשון הזוהר
לְבָתַר, אִצְטְרִיךְ לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְנַטְלָא לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, וּלְאִתְכְּלָלָא רוּחָא קַדִּישָׁא, מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא, וְאִתְכְּלֵיל כּוֹלָּא בְּהַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא. וְהַהוּא רוּחָא קַדִּישָׁא אִתְכְּלֵיל מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָא, לְאִתְמַשְּׁכָא כָּל עַלְמָא זִינָא בָּתַר זִינֵיהּ. כֵיוָן דְּאִתְכְּלֵיל, אִתְעֲבֵיד מְמַנָּא בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דִלְעֵילָּא. בְּהַאי עַלְמָא, מִסִּטְרָא דְּהַהוּא כְּלִילוּ דְּאִתְכְּלֵיל מֵהַאי עָלְמָא, וּבְעַלְמָא דִלְעֵילָא, מִסְטַר דְּהַהוּא כְּלִילוּ דְּאִתְכְּלֵל מִלְּעֵילָא.
תרגום
אַחַר כָּךְ, הֶחְלִיט הקב"ה לִטֹּל אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וּלְהַכְלִיל אֶת הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה, מִלְּמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה, וְנִכְלַל הַכֹּל בְּאוֹתָהּ הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה. וְאוֹתָהּ הָרוּחַ הַקְּדוֹשָׁה נִכְלֶלֶת מִלְּמַטָּה וּמִלְּמַעְלָה, לְהִמָּשֵׁךְ כָּל הָעוֹלָם מִין אַחַר מִינוֹ. כֵּיוָן שֶׁנִּכְלַל, נַעֲשָׂה מְמֻנֶּה בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם שֶׁל מַעְלָה. בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִצַּד אוֹתוֹ הַכְּלָל שֶׁנִּכְלַל מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם שֶׁל מַעְלָה, מִצַּד אוֹתוֹ הַכְּלָל שֶׁנִּכְלַל מִלְּמַעְלָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר, אצטריך ליה קודשא בריך הוא לנטלא ליה מהאי עלמא, ולאתכללא רוחא קדישא, מתתא ומלעילא, ואתכליל כולא בההוא רוחא קדישא. וההוא רוחא קדישא אתכליל מתתא ומלעילא, לאתמשכא כל עלמא זינא בתר זיניה. כיון דאתכליל, אתעביד ממנא בהאי עלמא ובעלמא דלעילא. בהאי עלמא, מסטרא דההוא כלילו דאתכליל מהאי עלמא, ובעלמא דלעילא, מסטר דההוא כלילו דאתכלל מלעילא.
התרגום: אחר כך, החליט הקב"ה לטל אותו מהעולם הזה, ולהכליל את הרוח הקדושה, מלמטה ומלמעלה, ונכלל הכל באותה הרוח הקדושה. ואותה הרוח הקדושה נכללת מלמטה ומלמעלה, להמשך כל העולם מין אחר מינו. כיון שנכלל, נעשה ממנה בעולם הזה ובעולם של מעלה. בעולם הזה, מצד אותו הכלל שנכלל מהעולם הזה, ובעולם של מעלה, מצד אותו הכלל שנכלל מלמעלה.