ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 89: שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ › פיסקה 20

׳אל תראוני׳ בשליטת הערלה - ו ׳כרמי שלי לא נטרתי׳ בהמוניה הקדושים

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 20

לשון הזוהר

(שה"ש א) ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳. הִיא אָמְרַת לְאוּכְלוּסָהָא, כַּמָּה עִרְבּוּבָא דָּא לְכוֹן, דְּאַל תִּרְאוּנִי, בְּזִמְנָא דְּחַפְיָא עָלַי הַהִיא סִטְרָא, וְלָא תֵיכְלוּן לְאִתְנָהֲרָא מִנִּי, וּלְאִסְתַּכְּלָא בִּנְהוֹרִי כְּלַל. ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳ - דְּהָא אִסְתַּלַּק לְעֵילָא שִׁמְשָׁא אִתְכְּנֵישׁ, ׳וּבְנֵי אִמִּי׳ אִסְתְּלָקוֹ לְעֵילָא, וּבְגִין כָּךְ שָׁלְטָא עָרְלָה, וְאַתּוּן אַל תִּרְאוּנִי, לָא תֵיכְלוּן לְמֶחֱמֵי וּלְאִסְתַּכָּלָא בִּנְהוֹרִי כְּלָל. ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - דְּהוֹאִיל וְהָעָרְלָה לְגַבֵּי, וְהִיא יָנְקָא מִמֶּנִּי לְמֵיהַב לְאוּכְלֻסִין דִּילָהּ, וּלְאִינוּן מַשִּׁרְיָין דִּשְּׁאָר עַמִּין. ׳כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - אִלֵּין אוּכְלֻסִּין קַדִּישִׁין דִּילִי, דְּלָא יָכֵילְנָא בְּהַהוּא סִטְרָא לְמֵיזַן לוֹן.

תרגום

(שה"ש א) ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - הִיא אוֹמֶרֶת לַהֲמוֹנֶיהָ, כַּמָּה עִרְבּוּבְיָה זוֹ לָכֶם, ׳אַל תִּרְאוּנִי׳, בִּזְמַן שֶׁמְּכַסָּה עָלַי אוֹתוֹ הַצַּד, וְלֹא תוּכְלוּ לְהֵאוֹר מִמֶּנִּי, וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹרִי כְּלָל. ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳ (שיר השירים א, ו) - שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה הַשֶּׁמֶשׁ נֶאֱסָף, וּ ׳בְנֵי אִמִּי׳ עָלוּ לְמַעְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ שׁוֹלֶטֶת עָרְלָה, וְאַתֶּם ׳אַל תִּרְאוּנִי׳, לֹא תוּכְלוּ לִרְאוֹת וּלְהִסְתַּכֵּל בְּאוֹרִי כְּלָל. ׳שָׂמוּנִי נוֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים׳ - שֶׁהוֹאִיל וְהָעָרְלָה כְּלַפַּי, וְהִיא יוֹנֶקֶת מִמֶּנִּי לָתֵת לַהֲמוֹנֶיהָ, וּלְאוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים. ׳כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי׳ - אֵלֶּה הֲמוֹנַי הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵינִי יְכוֹלָה בְּאוֹתוֹ הַצַּד לְזוּן אוֹתָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (שה"ש א) ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳. היא אמרת לאוכלוסהא, כמה ערבובא דא לכון, דאל תראוני, בזמנא דחפיא עלי ההיא סטרא, ולא תיכלון לאתנהרא מני, ולאסתכלא בנהורי כלל. ׳בני אמי נחרו בי׳ - דהא אסתלק לעילא שמשא אתכניש, ׳ובני אמי׳ אסתלקו לעילא, ובגין כך שלטא ערלה, ואתון אל תראוני, לא תיכלון למחמי ולאסתכלא בנהורי כלל. ׳שמוני נוטרה את הכרמים׳ - דהואיל והערלה לגבי, והיא ינקא ממני למיהב לאוכלסין דילה, ולאינון משריין דשאר עמין. ׳כרמי שלי לא נטרתי׳ - אלין אוכלסין קדישין דילי, דלא יכילנא בההוא סטרא למיזן לון.

התרגום: (שה"ש א) ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳ (שיר השירים א, ו) - היא אומרת להמוניה, כמה ערבוביה זו לכם, ׳אל תראוני׳, בזמן שמכסה עלי אותו הצד, ולא תוכלו להאור ממני, ולהסתכל באורי כלל. ׳בני אמי נחרו בי׳ (שיר השירים א, ו) - שהרי כשעולה למעלה השמש נאסף, ו ׳בני אמי׳ עלו למעלה, ומשום כך שולטת ערלה, ואתם ׳אל תראוני׳, לא תוכלו לראות ולהסתכל באורי כלל. ׳שמוני נוטרה את הכרמים׳ - שהואיל והערלה כלפי, והיא יונקת ממני לתת להמוניה, ולאותם המחנות של שאר העמים. ׳כרמי שלי לא נטרתי׳ - אלה המוני הקדושים, שאיני יכולה באותו הצד לזון אותם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: