ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 89: שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ › פיסקה 19

חוט החסד השובר את הקליפה - ושחרות החשך העליון כנגד האור הראשון

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 19

לשון הזוהר

דִּבְזִמְנָא דְאִיהִי חַפְיָא נְהוֹרָא דְסִיהֲרָא, שִׁמְשָׁא לָא אִתְקְרַב בַּהֲדָהּ. בַּר חוּטָא חָדָא דְּחֶסֶד עִילָּאָה דְּאִתְמְשֵׁיךְ עֲלָהּ, וְהַאי כָּרֵי בְּהַהוּא קְלִיפָּה וְתָבַר חֵילָהּ, וִיהֵיב לָהּ נוֹי וְשַׁפִּירוּ. וְאִיהוּ אָמְרַת, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ מִסִּטְרָא דְעָרְלָה. וְנָאוָה מִסִּטְרָא דְּהַהוּא חוּטָא דְּאִתְמְשַׁךְ עָלַי. תּוּ, שְׁחוֹרָה, מִסִּטְרָא דְחשֶׁךְ עִילָּאָה כַּד אִתְתַּקַּף. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ׳ (ישעיה ס, ב). וְנָאוָה, מִסִּטְרָא דְאוֹר קַדְמָאָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ׳ (מיכה ז, ח), מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. ׳ה' אוֹר לִי׳, מִסִּטְרָא דְּיָמִינָא.

תרגום

שֶׁבִּזְמַן שֶׁהִיא מְכַסָּה אוֹר הַסִּיהֲרָא, הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מִתְקָרֶבֶת עִמָּהּ. אֶלָּא חוּט אֶחָד שֶׁל חֶסֶד עֶלְיוֹן הַנִּמְשָׁךְ עָלֶיהָ, וְזֶה חוֹפֵר בְּאוֹתָהּ הַקְּלִפָּה וְשׁוֹבֵר כֹּחָהּ, וְנוֹתֵן לָהּ נוֹי וְיֹפִי. וְהִיא אָמְרָה, ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ מִצַּד עָרְלָה. ׳וְנָאוָה׳ מִצַּד אוֹתוֹ הַחוּט הַנִּמְשָׁךְ עָלַי. עוֹד, ׳שְׁחוֹרָה׳, מִצַּד חֹשֶׁךְ עֶלְיוֹן כְּשֶׁמִּתְחַזֵּק. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳כִּי הִנֵּה הַחשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ׳ (ישעיה ס, ב) - ׳וְנָאוָה׳, מִצַּד הָאוֹר הָרִאשׁוֹן. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ׳ (מיכה ז, ח), מִצַּד הַשְּׂמֹאל. ׳ה' אוֹר לִי׳, מִצַּד הַיָּמִין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבזמנא דאיהי חפיא נהורא דסיהרא, שמשא לא אתקרב בהדה. בר חוטא חדא דחסד עילאה דאתמשיך עלה, והאי כרי בההוא קליפה ותבר חילה, ויהיב לה נוי ושפירו. ואיהו אמרת, ׳שחורה אני׳ מסטרא דערלה. ונאוה מסטרא דההוא חוטא דאתמשך עלי. תו, שחורה, מסטרא דחשך עילאה כד אתתקף. כמה דאת אמר, ׳כי הנה החשך יכסה ארץ׳ (ישעיה ס, ב). ונאוה, מסטרא דאור קדמאה. כמה דאת אמר, ׳כי אשב בחשך׳ (מיכה ז, ח), מסטרא דשמאלא. ׳ה' אור לי׳, מסטרא דימינא.

התרגום: שבזמן שהיא מכסה אור הסיהרא, השמש אינה מתקרבת עמה. אלא חוט אחד של חסד עליון הנמשך עליה, וזה חופר באותה הקלפה ושובר כחה, ונותן לה נוי ויפי. והיא אמרה, ׳שחורה אני׳ מצד ערלה. ׳ונאוה׳ מצד אותו החוט הנמשך עלי. עוד, ׳שחורה׳, מצד חשך עליון כשמתחזק. כמו שאתה אומר, ׳כי הנה החשך יכסה ארץ׳ (ישעיה ס, ב) - ׳ונאוה׳, מצד האור הראשון. כמו שאתה אומר, ׳כי אשב בחשך׳ (מיכה ז, ח), מצד השמאל. ׳ה' אור לי׳, מצד הימין.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים