ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 89: שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ › פיסקה 18

׳כאהלי קדר׳ מצד התחתונים ו ׳כיריעות שלמה׳ מצדכן - טעם הסתרתה הכפול

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 18

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, מִסִּטְרָא דְּתַתָּאֵי. ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, מִסִּטְרָא דִּילְכוֹן. וּבְגִין כָּךְ, ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳. לָא תִסְתַּכְּלוּן בִּי כְּלַל, בִּשְׁבִיל אִינוּן תִּיקּוּנֵי דִּילִי, דְּאִינוּן בְּסִטְרָא דְּתַתָּאֵי, דְּהָא בְּגִינֵיהוֹן נָּזֵיף בִּי שִׁמְשָׁא. וְלָאו אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳, אֲבָהָן דְּעָלְמָא, כַּד חָמוֹ קַדְרוּתָא דִּילִי מִסִּטְרָא דְּתַתָּאֵי. וְאִם תֹּאמַר יָאוֹת הוּא לְמֵימַר הָכֵי. אֵין. דְּהָא מִתְּרֵין סִטְרִין יָאוֹת הוּא. חַד, בְּגִין אוֹרַח שְׁלִים, דְּלָא יְקַטְרְגוּן עַל יִשְׂרָאֵל בְּנָהָא. וְחַד, דְּלָא יְעַכְּבוּן עֲלָהּ מִלְּסָלְקָא לְאִתְחַבְּרָא בְּבַעֲלָהּ, וּלְמִנְקַט נַיְיחָא. דְּהָא כֹּלָּא בְּסִיהֲרָא.

תרגום

וְעַל כֵּן, ׳כְּאָהֳלֵי קֵדָר׳, מִצַּד הַתַּחְתּוֹנִים. ׳כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה׳, מִצִּדְּכֶן. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - אַל תִּסְתַּכְּלוּ בִּי כְּלָל, בִּשְׁבִיל אוֹתָם תִּקּוּנַי, שֶׁהֵם בְּצַד הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהֲרֵי בִּגְלָלָם גָּעַר בִּי הַשֶּׁמֶשׁ. וְלֹא הוּא לְבַדּוֹ, אֶלָּא ׳בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳ - אֲבוֹת הָעוֹלָם, כְּשֶׁרָאוּ אֶת קַדְרוּתִי מִצַּד הַתַּחְתּוֹנִים. וְאִם תֹּאמַר, רָאוּי הוּא לוֹמַר כָּךְ. כֵּן. שֶׁהֲרֵי מִשְּׁנֵי צְדָדִים רָאוּי הוּא. אֶחָד, מִשּׁוּם דֶּרֶךְ שְׁלֵמָה, שֶׁלֹּא יְקַטְרְגוּ עַל יִשְׂרָאֵל בָּנֶיהָ. וְאֶחָד, שֶׁלֹּא יְעַכְּבוּ עָלֶיהָ מִלַּעֲלוֹת לְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ, וְלִטֹּל מְנוּחָה. שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בַּסִּיהֲרָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, ׳כאהלי קדר׳, מסטרא דתתאי. ׳כיריעות שלמה׳, מסטרא דילכון. ובגין כך, ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳. לא תסתכלון בי כלל, בשביל אינון תיקוני דילי, דאינון בסטרא דתתאי, דהא בגיניהון נזיף בי שמשא. ולאו איהו בלחודוי, אלא ׳בני אמי נחרו בי׳, אבהן דעלמא, כד חמו קדרותא דילי מסטרא דתתאי. ואם תאמר יאות הוא למימר הכי. אין. דהא מתרין סטרין יאות הוא. חד, בגין אורח שלים, דלא יקטרגון על ישראל בנהא. וחד, דלא יעכבון עלה מלסלקא לאתחברא בבעלה, ולמנקט נייחא. דהא כלא בסיהרא.

התרגום: ועל כן, ׳כאהלי קדר׳, מצד התחתונים. ׳כיריעות שלמה׳, מצדכן. ומשום כך, ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳ (שיר השירים א, ו) - אל תסתכלו בי כלל, בשביל אותם תקוני, שהם בצד התחתונים, שהרי בגללם גער בי השמש. ולא הוא לבדו, אלא ׳בני אמי נחרו בי׳ - אבות העולם, כשראו את קדרותי מצד התחתונים. ואם תאמר, ראוי הוא לומר כך. כן. שהרי משני צדדים ראוי הוא. אחד, משום דרך שלמה, שלא יקטרגו על ישראל בניה. ואחד, שלא יעכבו עליה מלעלות להתחבר בבעלה, ולטל מנוחה. שהרי הכל בסיהרא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים