ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 89: שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ › פיסקה 17

׳ונאוה׳ מצד ההמונים הקדושים - ועכוב המקטרגים את עלייתה לבעלה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מלבושי הרוחות וכלל חנוך אל ׳שחורה אני ונאוה׳ · מאמר 89 · פיסקה 17

לשון הזוהר

תּוּ. ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ מִסִּטְרָא דִלְתַתָּא, וְנָאוָה מִסִּטְרָא דִּילְכוֹן, אַתּוּן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הָא תִּיקּוּנָא דִילִי בְּכוֹן אִיהִי, דְּאַתּוּן אוּכְלוּסִין קַדִּישִׁין. וּבְגִין כָּךְ לָא תִסְתַּכְּלוּן בְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דִסְטַר תַּתָּאֵי. וְכֹלָּא אִיהוּ כְּאִמָּא עַל בְּנִין, דְּכַמָּה מְקַטְרְגִין אִינוּן דְּקָיְימֵי הָתָם, וְאִי יִסְתַּכְּלוּ בְּהַהוּא תִּיקּוּנָא דִּכְלִילוּ דִּלְתַתָּא, כַּמָּה אִיהוּ יָאֶה וְכַמָּה אִיהִי שַׁפִּירָא לְסָלְקָא בֵּיהּ לְעֵילָא, יֵיתוּן לְקַטְרְגָא וּלְאַדְכָּרָא חוֹבֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל. וּמְקַטְרְגֵי לְהוֹ, וּמְעַכְּבֵי לָהּ לְסָלְקָא לְעֵילָא, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּבַעֲלָהּ.

תרגום

עוֹד. ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי׳ מִצַּד שֶׁלְּמַטָּה, ׳וְנָאוָה׳ מִצִּדְּכֶן, אַתֶּן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, הֲרֵי תִּקּוּנִי בָּכֶן הוּא, שֶׁאַתֶּן הֲמוֹנִים קְדוֹשִׁים. וּמִשּׁוּם כָּךְ אַל תִּסְתַּכְּלוּ בְּאוֹתוֹ הַתִּקּוּן שֶׁל צַד הַתַּחְתּוֹנִים. וְהַכֹּל הוּא כְּאֵם עַל בָּנִים, שֶׁכַּמָּה מְקַטְרְגִים עוֹמְדִים שָׁם, וְאִם יִסְתַּכְּלוּ בְּאוֹתוֹ הַתִּקּוּן שֶׁל הַכְּלָל שֶׁלְּמַטָּה, כַּמָּה הוּא יָפֶה וְכַמָּה הִיא נָאָה לַעֲלוֹת בּוֹ לְמַעְלָה, יָבוֹאוּ לְקַטְרֵג וּלְהַזְכִּיר אֶת חוֹבוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּמְקַטְרְגִים אוֹתָם, וּמְעַכְּבִים אוֹתָהּ מִלַּעֲלוֹת לְמַעְלָה, וּלְהִתְחַבֵּר בְּבַעְלָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תו. ׳שחורה אני׳ מסטרא דלתתא, ונאוה מסטרא דילכון, אתון בנות ירושלים, הא תיקונא דילי בכון איהי, דאתון אוכלוסין קדישין. ובגין כך לא תסתכלון בההוא תיקונא דסטר תתאי. וכלא איהו כאמא על בנין, דכמה מקטרגין אינון דקיימי התם, ואי יסתכלו בההוא תיקונא דכלילו דלתתא, כמה איהו יאה וכמה איהי שפירא לסלקא ביה לעילא, ייתון לקטרגא ולאדכרא חוביהון דישראל. ומקטרגי להו, ומעכבי לה לסלקא לעילא, ולאתחברא בבעלה.

התרגום: עוד. ׳שחורה אני׳ מצד שלמטה, ׳ונאוה׳ מצדכן, אתן בנות ירושלים, הרי תקוני בכן הוא, שאתן המונים קדושים. ומשום כך אל תסתכלו באותו התקון של צד התחתונים. והכל הוא כאם על בנים, שכמה מקטרגים עומדים שם, ואם יסתכלו באותו התקון של הכלל שלמטה, כמה הוא יפה וכמה היא נאה לעלות בו למעלה, יבואו לקטרג ולהזכיר את חובותיהם של ישראל. ומקטרגים אותם, ומעכבים אותה מלעלות למעלה, ולהתחבר בבעלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים