׳נגילה ונשמחה בך׳ - שתי האדרות המתחברות וכ"ב אותיות שבסוד ב"ך
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 7
לשון הזוהר
תְּרֵין אִדְּרִין דְּמִתְקַשְּׁרָן וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. דְּהָא בְּאִלֵּין אִדְּרִין, הַהִיא דִּלְתַתָּא אִתְאַחֲדָא, וְאָעֵיל לָהּ מַלְכָּא עִילָּאָה לְאִלֵּין חֲדָרִין קַדִּישִׁין. וַאֲנָא וְכוּלְהוּ, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְקַשַּׁרְנָא כַּחֲדָא בְּקִישּׁוּרָא חָדָא, ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳. נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בְּאִינוּן כ"ב אַתְוָון אַלְפָא בֵיתָא, דְּאִקְּרֵי בָ"ךְ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳. ׳בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳. אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת אִלֵּין אִינוּן עֶשְׂרִים וּתְרֵין אַתְוָון דְּאַלְפָא בֵיתָא, וּמִתְחַלְּפֵי לְעֶשְׂרִין וּתְרֵין אַלְפָא בֵיתוֹת, בְּרָזָא דִּשְׁמָהָן קַדִּישִׁין גְּלִיפִין בִּשְׁמָהָן דִּלְהוֹן, וְאִינוּן אִיקְרוּן ב"ך. ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, בָּךְ וַדַּאי, דְּהָא כָּל אַתְוָון נָטֵיל הַאי קְיָימָא קַדִּישָׁא, רָזָא בָּךְ: אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת.
תרגום
שְׁתֵּי אִדְרוֹת הַמִּתְקַשְּׁרוֹת וּמִתְחַבְּרוֹת זוֹ בָּזוֹ. שֶׁהֲרֵי בְּאִדְרוֹת אֵלֶּה, אוֹתָהּ שֶׁלְּמַטָּה מִתְאַחֶדֶת, וּמַכְנִיס אוֹתָהּ הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן לְאוֹתָם הַחֲדָרִים הַקְּדוֹשִׁים. וַאֲנִי וְכֻלָּם, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְקַשַּׁרְנוּ כְּאֶחָד בְּקֶשֶׁר אֶחָד, ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳. נָגִיל וְנִשְׂמַח בְּאוֹתָן כ"ב אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית, שֶׁנִּקְרָא בָ"ךְ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ׳ (שמות לב, יג) - ׳בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל׳. אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת - אֵלֶּה הֵן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית, וּמִתְחַלְּפוֹת לְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אָלֶף בֵּיתוֹת, בְּסוֹד שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים חֲרוּתִים בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, וְהֵן נִקְרָאוֹת ב"ך. ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, ׳בָךְ׳ וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי כָּל הָאוֹתִיּוֹת נוֹשֵׂא קְיָם קָדוֹשׁ זֶה, סוֹד בָּ"ךְ: אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תרין אדרין דמתקשרן ומתחברן דא בדא. דהא באלין אדרין, ההיא דלתתא אתאחדא, ואעיל לה מלכא עילאה לאלין חדרין קדישין. ואנא וכולהו, בשעתא דאתקשרנא כחדא בקישורא חדא, ׳נגילה ונשמחה בך׳. נגילה ונשמחה באינון כ"ב אתוון אלפא ביתא, דאקרי ב"ך. כמה דאת אמר ׳אשר נשבעת להם בך׳. ׳בך יברך ישראל׳. אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת אלין אינון עשרים ותרין אתוון דאלפא ביתא, ומתחלפי לעשרין ותרין אלפא ביתות, ברזא דשמהן קדישין גליפין בשמהן דלהון, ואינון איקרון ב"ך. ׳נגילה ונשמחה בך׳, בך ודאי, דהא כל אתוון נטיל האי קיימא קדישא, רזא בך: אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת.
התרגום: שתי אדרות המתקשרות ומתחברות זו בזו. שהרי באדרות אלה, אותה שלמטה מתאחדת, ומכניס אותה המלך העליון לאותם החדרים הקדושים. ואני וכלם, בשעה שנתקשרנו כאחד בקשר אחד, ׳נגילה ונשמחה בך׳. נגיל ונשמח באותן כ"ב אותיות האלף בית, שנקרא ב"ך. כמו שאתה אומר ׳אשר נשבעת להם בך׳ (שמות לב, יג) - ׳בך יברך ישראל׳. אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת - אלה הן עשרים ושתים אותיות האלף בית, ומתחלפות לעשרים ושתים אלף ביתות, בסוד שמות קדושים חרותים בשמותיהם, והן נקראות ב"ך. ׳נגילה ונשמחה בך׳, ׳בך׳ ודאי, שהרי כל האותיות נושא קים קדוש זה, סוד ב"ך: אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: