ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 88: שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו › פיסקה 4

׳משכני׳ - שם המושך את שמו, ו ׳נרוצה׳ ברבים למרכבות הכלולות בו

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 4

לשון הזוהר

מָשְׁכֵנִי, בְּאַתְוָון דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. כַּד מִתְחַבְּרָן תְּרֵין שְׁמָהָן כַּחֲדָא, דְּאִינוּן שְׁמָא שְׁלִים, יהו"ה אֱלֹהִים. שְׁמָא קַדְמָאָה, מָשֵׁיךְ לְגַבֵּיהּ שְׁמָא אָחֳרָא. וּמַה דַּאֲמַר אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, וְלָא כְתִיב אָרוּצָה. בְּגִין דִּשְׁמָא דָא דְּאִיקְּרֵי אֱלֹהִי"ם, כַּמָּה רְתִיכִין, וְכַמָּה בֵּי דִינִין, כּוּלְהוּ כְּלִילָן וּמִתְחַבְּרָן בֵּיהּ. וְעַל דָּא כְּתִיב אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. סַגִּיאִין אִינוּן דִּכְלִילָן בְּהַאי שְׁמָא, וְאִיהוּ כּוֹלָא שְׁמָא חָדָא. דְּכֵיוָן דִּשְׁמָא קַדְמָאָה מָשֵׁיךְ לִשְׁמָא אָחֳרָא, כְּדֵין כֹּלָּא הוּא חִבּוּרָא חָדָא, וְעִילָּאִין וְתַתָּאִין כּוּלְהוּ דַרְגִּין מִתְקַשְּׁרִין הָא בְּהָא, לְמֶהֱוֵי כּוּלְהוּ קִשּׁוּרָא חַד, וְחִיבּוּרָא חַד, וְיִיחוּדָא חַד.

תרגום

מָשְׁכֵנִי, בְּאוֹתִיּוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים שְׁנֵי שֵׁמוֹת כְּאֶחָד, שֶׁהֵם שֵׁם שָׁלֵם, יהו"ה אֱלֹהִים. הַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן, מוֹשֵׁךְ אֵלָיו אֶת הַשֵּׁם הָאַחֵר. וּמַה שֶּׁאָמְרָה ׳אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳, וְלֹא כָּתוּב ׳אָרוּצָה׳. מִשּׁוּם שֶׁשֵּׁם זֶה שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִי"ם, כַּמָּה מֶרְכָּבוֹת, וְכַמָּה בָּתֵּי דִּין, כֻּלָּם כְּלוּלִים וּמִתְחַבְּרִים בּוֹ. וְעַל כֵּן כָּתוּב ׳אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳. רַבִּים הֵם הַכְּלוּלִים בְּשֵׁם זֶה, וְהוּא כֻּלּוֹ שֵׁם אֶחָד. שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַשֵּׁם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ אֶת הַשֵּׁם הָאַחֵר, אָז הַכֹּל הוּא חִבּוּר אֶחָד, וְהָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים כָּל הַדְּרָגוֹת מִתְקַשְּׁרוֹת זוֹ בָּזוֹ, לִהְיוֹת כֻּלָּן קֶשֶׁר אֶחָד, וְחִבּוּר אֶחָד, וְיִחוּד אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: משכני, באתוון דשמא קדישא. כד מתחברן תרין שמהן כחדא, דאינון שמא שלים, יהו"ה אלהים. שמא קדמאה, משיך לגביה שמא אחרא. ומה דאמר אחריך נרוצה, ולא כתיב ארוצה. בגין דשמא דא דאיקרי אלהי"ם, כמה רתיכין, וכמה בי דינין, כולהו כלילן ומתחברן ביה. ועל דא כתיב אחריך נרוצה. סגיאין אינון דכלילן בהאי שמא, ואיהו כולא שמא חדא. דכיון דשמא קדמאה משיך לשמא אחרא, כדין כלא הוא חבורא חדא, ועילאין ותתאין כולהו דרגין מתקשרין הא בהא, למהוי כולהו קשורא חד, וחיבורא חד, וייחודא חד.

התרגום: משכני, באותיות השם הקדוש. כשמתחברים שני שמות כאחד, שהם שם שלם, יהו"ה אלהים. השם הראשון, מושך אליו את השם האחר. ומה שאמרה ׳אחריך נרוצה׳, ולא כתוב ׳ארוצה׳. משום ששם זה שנקרא אלהי"ם, כמה מרכבות, וכמה בתי דין, כלם כלולים ומתחברים בו. ועל כן כתוב ׳אחריך נרוצה׳. רבים הם הכלולים בשם זה, והוא כלו שם אחד. שכיון שהשם הראשון מושך את השם האחר, אז הכל הוא חבור אחד, והעליונים והתחתונים כל הדרגות מתקשרות זו בזו, להיות כלן קשר אחד, וחבור אחד, ויחוד אחד.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים