׳וישת לו עדרים׳ - קשירת המרכבות בקטרת ופזור מחנות שאר העמים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 2
לשון הזוהר
מַה כְּתִיב בְּיַעֲקֹב, (בראשית ל׳:מ׳) ׳וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ׳. מִכָּאן, דְּבֵירַר פְּסוֹלֶת מִן מַקְדְּשָׁא, וְשַׁוֵּי חוּלָקֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי, וְכָל אִינוּן רְתִיכִין דְּאִתְחֲזוֹן לֵיהּ לְרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא. ׳וְלָא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן׳ - דְּשַׁוֵּי חוּלַק שְׁאָר עַמִּין בִּלְחוֹדַיְיהוּ, דְּלָא יִתְעָרְבוּן בַּהֲדֵי מְהֵימְנוּתָא קַדִּישָׁא. ׳הַצֹּאן הַמְקוּשָּׁרוֹת׳, אִינוּן דְּמִתְקַשְּׁרֵי בְּקִישּׁוּרָא חָדָא, דְּלָא מִתְעָרְבֵי בַּהֲדֵי שְׁאָר עַמִּין, דְּלָא מִתְקַשְּׁרִין בַּהֲדַיְיהוּ לְעָלְמָא. כְגַוְונָא דָּא קְטוֹרֶת, דְּהָא בְּהַהוּא קְטוֹרֶת, כָּל רְתִיכִין קַדִּישִׁין דְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא, הֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן, וְכָל שַׁיְיפִין עִילָּאִין וְתַתָּאִין, כּוּלְהוּ מִתְקַשְּׁרִין אִלֵּין בְּאִלֵּין. דְּהָא רְתִיכִין קַדִּישִׁין דִּלְתַתָּא, הֲווֹ מִתְקָרְבִין וּמִתְקַשְּׁרִין אִלֵּין בְּאִלֵּין, לְמֶהֱוֵי כּוּלְהוּ בְּיִיחוּדָא חָדָא, לְסַלְקָא בְּיִיחוּדָא כִּדְקָא חָזֵי. וְכָל אִינוּן מַשִּׁרְיָין דִּשְׁאָר עַמִּין, כּוּלְהוּ מִתְבַּדְּרֵי, וּמִתְפַּלְּגֵי דָּא מִן דָּא, וְעַל דָּא אִיקְרוּן יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד, דְּאִינוּן בְּיִיחוּדָא וְקִישּׁוּרָא חָדָא. וְעַל דָּא אִיקְרוּן ׳הַצֹּאן הַמְקוּשָּׁרוֹת׳, מַה דְּלֵית הָכֵי לִשְׁאָר עַמִּין.
תרגום
מַה כָּתוּב בְּיַעֲקֹב, (בראשית ל׳:מ׳) ׳וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ׳ (בראשית ל, מ) - מִכָּאן, שֶׁבֵּרֵר פְּסֹלֶת מִן הַמִּקְדָּשׁ, וְשָׂם אֶת חֶלְקוֹ לְבַדּוֹ, וְכָל אוֹתָן הַמֶּרְכָּבוֹת הָרְאוּיוֹת לוֹ לְסוֹד הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. ׳וְלָא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן׳ - שֶׁשָּׂם חֵלֶק שְׁאָר הָעַמִּים לְבַדָּם, שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ עִם הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. ׳הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת׳, הֵן הַמִּתְקַשְּׁרוֹת בְּקֶשֶׁר אֶחָד, שֶׁלֹּא מִתְעָרְבוֹת עִם שְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁאֵינָם מִתְקַשְּׁרִים עִמָּם לְעוֹלָם. כְּעֵין זֶה הַקְּטֹרֶת, שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ הַקְּטֹרֶת, כָּל הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל סוֹד הָאֱמוּנָה, הָיוּ מִתְקַשְּׁרוֹת, וְכָל הָאֵבָרִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים, כֻּלָּם מִתְקַשְּׁרִים אֵלֶּה בְּאֵלֶּה. שֶׁהֲרֵי הַמֶּרְכָּבוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁלְּמַטָּה, הָיוּ מִתְקָרְבוֹת וּמִתְקַשְּׁרוֹת אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, לִהְיוֹת כֻּלָּן בְּיִחוּד אֶחָד, לַעֲלוֹת בְּיִחוּד כָּרָאוּי. וְכָל אוֹתָם הַמַּחֲנוֹת שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, כֻּלָּם מִתְפַּזְּרִים, וְנֶחֱלָקִים זֶה מִזֶּה, וְעַל כֵּן נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל ׳גּוֹי אֶחָד׳, שֶׁהֵם בְּיִחוּד וְקֶשֶׁר אֶחָד. וְעַל כֵּן נִקְרָאִים ׳הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת׳, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לִשְׁאָר הָעַמִּים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מה כתיב ביעקב, (בראשית ל׳:מ׳) ׳וישת לו עדרים לבדו׳. מכאן, דבירר פסולת מן מקדשא, ושוי חולקיה בלחודוי, וכל אינון רתיכין דאתחזון ליה לרזא דמהימנותא קדישא. ׳ולא שתם על צאן לבן׳ - דשוי חולק שאר עמין בלחודייהו, דלא יתערבון בהדי מהימנותא קדישא. ׳הצאן המקושרות׳, אינון דמתקשרי בקישורא חדא, דלא מתערבי בהדי שאר עמין, דלא מתקשרין בהדייהו לעלמא. כגוונא דא קטורת, דהא בההוא קטורת, כל רתיכין קדישין דרזא דמהימנותא, הוו מתקשרן, וכל שייפין עילאין ותתאין, כולהו מתקשרין אלין באלין. דהא רתיכין קדישין דלתתא, הוו מתקרבין ומתקשרין אלין באלין, למהוי כולהו בייחודא חדא, לסלקא בייחודא כדקא חזי. וכל אינון משריין דשאר עמין, כולהו מתבדרי, ומתפלגי דא מן דא, ועל דא איקרון ישראל גוי אחד, דאינון בייחודא וקישורא חדא. ועל דא איקרון ׳הצאן המקושרות׳, מה דלית הכי לשאר עמין.
התרגום: מה כתוב ביעקב, (בראשית ל׳:מ׳) ׳וישת לו עדרים לבדו׳ (בראשית ל, מ) - מכאן, שברר פסלת מן המקדש, ושם את חלקו לבדו, וכל אותן המרכבות הראויות לו לסוד האמונה הקדושה. ׳ולא שתם על צאן לבן׳ - ששם חלק שאר העמים לבדם, שלא יתערבו עם האמונה הקדושה. ׳הצאן המקשרות׳, הן המתקשרות בקשר אחד, שלא מתערבות עם שאר העמים, שאינם מתקשרים עמם לעולם. כעין זה הקטרת, שהרי באותה הקטרת, כל המרכבות הקדושות של סוד האמונה, היו מתקשרות, וכל האברים העליונים והתחתונים, כלם מתקשרים אלה באלה. שהרי המרכבות הקדושות שלמטה, היו מתקרבות ומתקשרות אלה באלה, להיות כלן ביחוד אחד, לעלות ביחוד כראוי. וכל אותם המחנות של שאר העמים, כלם מתפזרים, ונחלקים זה מזה, ועל כן נקראים ישראל ׳גוי אחד׳, שהם ביחוד וקשר אחד. ועל כן נקראים ׳הצאן המקשרות׳, מה שאין כן לשאר העמים.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בויקהל מאמר מא, ו (ריט.) בההוא אתר דלא אתדכר וגומר הענין שיש ג' כתות כת שאינה אומרת כלל נענשת והיינו או' אתר דלא אתדכר וכת האומרת אותו נצולת מעונש זה אמנם כיון שאין אומרים אותו בכוונה אינה נצולת מדינים אחרים וכת…
הסולם: מן המקבילה בויקהל מאמר מא, ג (ריט.) מה כתיב באהרן וכו': מה כתוב באהרן, ויעמוד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה . כי אסר את מלאך המות, עד שלא יכול לשלוט כלל, ולא לעשות דין סימן זה נמסר בידינו, שבכל מקום שאומרים בכוונה וברצון…