ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 88: שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו › פיסקה 17

תחומי גנת עדן שלמטה קדם בריאת אדם - שורות המלאכים ואוצר הרוחות

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 17

לשון הזוהר

וְאִי תֵימָא, בְּגַּן עֵדֶן עִילָּאָה, כַּמָּה תְּחוּמִין, וְכַמָּה שׁוּרִין מִתְתַּחֲמָן סְחוֹר סְחוֹר לֵיהּ, מִכַּמָּה מַשִּׁרְיָין עִילָּאִין וְרוּחִין קַדִּישִׁין, וְהָכָא בְּהַאי גִנְתָא דְעֵדֶן דְּאַרְעָא, לָא מִתְתַּחֲמָא הָכֵי. דְּאִי תֵימָא, הוֹאִיל וְאִיהוּ בִּדְיוֹקְנָא עִילָּאָה, אַתְקֵין לֵיהּ בְּכַמָּה רוּחִין וְנִשְׁמָתִין דְּצַדִּיקַיָּיא. אִי הָכֵי, עַד לָא הֲווֹ צַדִּיקַיָּיא בְּעָלְמָא, לָא הֲוָה בִּדְיוֹקְנָא עִילָּאָה הַאי גִנְתָא דְעֵדֶן דִּלְתַתָּא. אֶלָּא, וַדַּאי בְּדוּגְמָא וּדְיוֹקְנָא עִילָּאָה אִיהוּ מִיּוֹמָא דְאִתְבְּרֵי עָלְמָא. וְעַד לָא אִתְבְּרֵי אָדָם, הֲווֹ כַּמָּה שׁוּרִין תְּחוּמִין דְּמַלְאָכִין עִילָּאִין סָחֲרִין לֵיהּ, דְּלָא הֲוָה בְּלָא נְטִירוּ, בְּגִין דִּבְכָל אִינוּן הֵיכָלִין דְּתַמָּן, אִית שׁוּלְטָנִין נָטְרִין לֵיהּ. עַד דְּאִינוּן רוּחִין אִתְכְּלִילָן לְמֵיתֵי בְּהַאי עָלְמָא, כָּל רוּחִין וְנִשְׁמָתִין דַּהֲווֹ זְמִינִין לַאֲעָלָא בְּהַאי עָלְמָא, כָּלְהוֹ הֲווֹ תַּמָּן עַד לָא אִתְבְּרֵי אָדָם.

תרגום

וְאִם תֹּאמַר, בְּגַן עֵדֶן הָעֶלְיוֹן, כַּמָּה תְּחוּמִים, וְכַמָּה שׁוּרוֹת מְתֻחָמוֹת סָבִיב סָבִיב לוֹ, מִכַּמָּה מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנוֹת וְרוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, וְכָאן בְּגִנַּת עֵדֶן זוֹ שֶׁל הָאָרֶץ, אֵין מִתְתַּחֵם כָּךְ. שֶׁאִם תֹּאמַר, הוֹאִיל וְהוּא בְּדִיּוֹקָן עֶלְיוֹן, הֵכִין אוֹתוֹ בְּכַמָּה רוּחוֹת וּנְשָׁמוֹת שֶׁל צַדִּיקִים. אִם כֵּן, בְּטֶרֶם הָיוּ צַדִּיקִים בָּעוֹלָם, לֹא הָיְתָה בְּדִיּוֹקָן עֶלְיוֹן גִּנַּת עֵדֶן זוֹ שֶׁלְּמַטָּה. אֶלָּא, וַדַּאי בְּדֻגְמָה וְדִיּוֹקָן עֶלְיוֹן הוּא מֵהַיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. וּבְטֶרֶם נִבְרָא אָדָם, הָיוּ כַּמָּה שׁוּרוֹת מְתֻחָמוֹת שֶׁל מַלְאָכִים עֶלְיוֹנִים מַקִּיפִים אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא הָיָה בְּלִי שְׁמִירָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל אוֹתָם הַהֵיכָלוֹת שֶׁשָּׁם, יֵשׁ שׁוֹלְטָנִים שׁוֹמְרִים אוֹתוֹ. עַד שֶׁאוֹתָן הָרוּחוֹת נִכְלָלוֹת לָבוֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּל הָרוּחוֹת וְהַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ עֲתִידוֹת לְהִכָּנֵס לָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּן הָיוּ שָׁם בְּטֶרֶם נִבְרָא אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תימא, בגן עדן עילאה, כמה תחומין, וכמה שורין מתתחמן סחור סחור ליה, מכמה משריין עילאין ורוחין קדישין, והכא בהאי גנתא דעדן דארעא, לא מתתחמא הכי. דאי תימא, הואיל ואיהו בדיוקנא עילאה, אתקין ליה בכמה רוחין ונשמתין דצדיקייא. אי הכי, עד לא הוו צדיקייא בעלמא, לא הוה בדיוקנא עילאה האי גנתא דעדן דלתתא. אלא, ודאי בדוגמא ודיוקנא עילאה איהו מיומא דאתברי עלמא. ועד לא אתברי אדם, הוו כמה שורין תחומין דמלאכין עילאין סחרין ליה, דלא הוה בלא נטירו, בגין דבכל אינון היכלין דתמן, אית שולטנין נטרין ליה. עד דאינון רוחין אתכלילן למיתי בהאי עלמא, כל רוחין ונשמתין דהוו זמינין לאעלא בהאי עלמא, כלהו הוו תמן עד לא אתברי אדם.

התרגום: ואם תאמר, בגן עדן העליון, כמה תחומים, וכמה שורות מתחמות סביב סביב לו, מכמה מחנות עליונות ורוחות קדושות, וכאן בגנת עדן זו של הארץ, אין מתתחם כך. שאם תאמר, הואיל והוא בדיוקן עליון, הכין אותו בכמה רוחות ונשמות של צדיקים. אם כן, בטרם היו צדיקים בעולם, לא היתה בדיוקן עליון גנת עדן זו שלמטה. אלא, ודאי בדגמה ודיוקן עליון הוא מהיום שנברא העולם. ובטרם נברא אדם, היו כמה שורות מתחמות של מלאכים עליונים מקיפים אותו, שלא היה בלי שמירה, משום שבכל אותם ההיכלות ששם, יש שולטנים שומרים אותו. עד שאותן הרוחות נכללות לבוא בעולם הזה, כל הרוחות והנשמות שהיו עתידות להכנס לעולם הזה, כלן היו שם בטרם נברא אדם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: