ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 88: שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו › פיסקה 13

יינה של תורה מהסתר האותיות - יציאתן מן הנקדה העליונה וחריטת מ"ב

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 13

לשון הזוהר

בְּרָזָא וְסִתְרָא דְאַלְפָא בֵיתָא, דְּאִינוּן כ"ב אַתְוָון, אִית מִנַּיְיהוּ עֶשֶׂר עִילָּאִין, א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י. וּתְרֵיסַר אָחֳרָנִין, דְּמִתְהַפְּכִין לְכַמָּה גְוָונִין, וּמִתְגַּלְגְּלִין בְּאַתְוָון, וּלְעוֹלָם לָא מְשַׁנְיָין. דְּהָא יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא מֵהָכָא מִתְפָּרַשׁ. לָא דְּנַפְקָא מֵאִלֵּין אַתְוָון, אֶלָּא מִטְמִירוּ דִלְּהוֹן. בְּגִין דְּאַתְוָון כּוּלְהוּ נָפְקוֹ מִגּוֹ נְקוּדָה עִילָּאָה, טְמִירָא וּסְתִימָא, רָזָא וּכְלָלָא דְאוֹרַיְיתָא, וְלָא הֲווֹ רְשִׁימִין אַתְוָון בֵּיהּ, עַד דְּעָלוּ לְגוֹ הֵיכָלָא טְמִירָא, וְנָפְקוֹ אַתְוָון, וְלַחִים הֲווֹ, וְאִתְקְרִישׁוּ. וּכְדֵין אִתְגְּלֵיף שְׁמָא קַדִּישָׁא בְּרָזָא דְאַתְוָון. בְּגוֹ אַתְוָון דְּאִתְבְּרִיאוּ בְּהוּ שְׁמַיָא וְאַרְעָא. שְׁמָא גְלִיפָא עִילָּאָה בְּרָזָא דְּמ"ב אַתְוָון.

תרגום

בְּסוֹד וְסֵתֶר הָאָלֶף בֵּית, שֶׁהֵן כ"ב אוֹתִיּוֹת, יֵשׁ מֵהֶן עֶשֶׂר עֶלְיוֹנוֹת, א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲחֵרוֹת, הַמִּתְהַפְּכוֹת לְכַמָּה גְּוָנִים, וּמִתְגַּלְגְּלוֹת בָּאוֹתִיּוֹת, וּלְעוֹלָם אֵינָן מִשְׁתַּנּוֹת. שֶׁהֲרֵי יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה מִכָּאן מִתְפָּרֵשׁ. לֹא שֶׁיּוֹצֵא מֵאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת, אֶלָּא מֵהֶסְתֵּרָן. מִשּׁוּם שֶׁהָאוֹתִיּוֹת כֻּלָּן יָצְאוּ מִתּוֹךְ הַנְּקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה, הַטְּמִירָה וְהַסְּתוּמָה, סוֹד וּכְלַל הַתּוֹרָה, וְלֹא הָיוּ אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת בָּהּ, עַד שֶׁעָלוּ לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַטָּמִיר, וְיָצְאוּ אוֹתִיּוֹת, וְנוֹזְלוֹת הָיוּ, וְנִקְרְשׁוּ. וְאָז נֶחְרַת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת. בְּתוֹךְ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶן שָׁמַיִם וָאָרֶץ. שֵׁם חָרוּת עֶלְיוֹן בְּסוֹד מ"ב אוֹתִיּוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ברזא וסתרא דאלפא ביתא, דאינון כ"ב אתוון, אית מנייהו עשר עילאין, א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י. ותריסר אחרנין, דמתהפכין לכמה גוונין, ומתגלגלין באתוון, ולעולם לא משניין. דהא יינא דאורייתא מהכא מתפרש. לא דנפקא מאלין אתוון, אלא מטמירו דלהון. בגין דאתוון כולהו נפקו מגו נקודה עילאה, טמירא וסתימא, רזא וכללא דאורייתא, ולא הוו רשימין אתוון ביה, עד דעלו לגו היכלא טמירא, ונפקו אתוון, ולחים הוו, ואתקרישו. וכדין אתגליף שמא קדישא ברזא דאתוון. בגו אתוון דאתבריאו בהו שמיא וארעא. שמא גליפא עילאה ברזא דמ"ב אתוון.

התרגום: בסוד וסתר האלף בית, שהן כ"ב אותיות, יש מהן עשר עליונות, א"ב ג"ד ה"ו ז"ח ט"י. ושתים עשרה אחרות, המתהפכות לכמה גונים, ומתגלגלות באותיות, ולעולם אינן משתנות. שהרי יינה של תורה מכאן מתפרש. לא שיוצא מאותן האותיות, אלא מהסתרן. משום שהאותיות כלן יצאו מתוך הנקדה העליונה, הטמירה והסתומה, סוד וכלל התורה, ולא היו אותיות רשומות בה, עד שעלו לתוך ההיכל הטמיר, ויצאו אותיות, ונוזלות היו, ונקרשו. ואז נחרת השם הקדוש בסוד האותיות. בתוך האותיות שנבראו בהן שמים וארץ. שם חרות עליון בסוד מ"ב אותיות.

מן המפרשים

יהל אור: מן המקבילה בפנחס מאמר לז, ה (רכד.) וחד בעלמא דאתי ואינון עובדוי דקוב"ה. ר"ל ב' הלבושים שניהם. והן ב' צלמים כמש"ו. ואף ששניהם הם בעולם הזה וכן לעתיד לבא. וכמש"ו. ולכן תרי"ג מלאכין סלקין כו' מ"מ(?) לא נהרא בעולם הזה אלא של נפש…

קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר לז, ה (רכד.) עמודא סביל לון עמודא סביל לון. וא"ל זה מ"ש עמוד יסוד עולם, ואינו מובן כלל [א"ה נ"ל ה"פ:

הסולם: מן המקבילה בפנחס מאמר לז, ה (רכד.) ועוד י' נקודה וכו': ועוד. י' היא נקודה, שה"ס חכמה עלאה, ו' ה"ס גלגל, שהוא מתגלגל בשש ספירות חג"ת נה"י, ואין תנועה בגלגל בשש קצוות כחשבון ו', אלא בנקודה ההיא, שכל מה שבחג"ת נה"י היא מקבלת מן…

לכל המפרשים על פיסקה זו