׳כי טובים דדיך מיין׳ - הארת השבעים התחתונים מן החיות הטמירות שברצוא ושוב
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - מסוד הקטרת אל חדרי המלך ועמודי הכסא ושבעים דודיו · מאמר 88 · פיסקה 12
לשון הזוהר
הֵם ע' אִילֵין, אִינוּן דְּסָחֲרִין כּוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, דְּאִקְּרוּן דּוֹדִים. וְנָהֲרִין וְנָצְצִין, מֵאִינוּן דּוֹדִים עִילָּאִין, דְּנָהֲרִין וְנָצְצִין בִּטְמִירוּ וּגְנִיזוּ עִלָּאָה. וַעֲלַיְיהוּ כְּתִיב, (שיר השירים א׳:ב׳) ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיַּיִן׳. דּוֹדֶךָ, אִלֵּין כּוּלְהוֹן בִּכְלָלָא חָדָא, תַּתָּאִין מִגּוֹ עִילָּאִין, וְכוּלְהוּ נְהִירִין וּנְצִיצִין מִגּוֹ הַהוּא יַיִן דְּמִנְטְרָא. עִילָּאִין טְמִירִין, אִינוּן אִיקְּרוּן חַיּוֹת טְמִירִין, דְּאִינוּן רָצוֹא וָשׁוֹב. וְאִינוּן נָהֲרִין מִגּוֹ עַלְמָא עִילָּאָה, עַלְמָא דְאָתֵי. וְאִלֵּין תַּתָּאִין, נָהֲרִין וּנְצִיצִין מִגּוֹ הַהוּא נְהִירוּ טָמִיר וְגָנִיז, דְּאִלֵּין נְצִיצִין. וְכָלְהוֹ מִיַּיִן, מֵאִינוּן שִׁבְעִין שְׁמָהָן, דְּאִינוּן נְהִירִין טְמִירִין. דְּהָא אִינוּן שִׁבְעִין דְּסָחֲרִין כּוּרְסְיָא קַדִּישָׁא לְתַתָּא, מֵאִינוּן שִׁבְעִין פְּנִימָאִין נְהִירִין כָּלְהוֹ וְנָצְצֵי. וְדָא הוּא מִיַּיִן, מֵאִינוּן נַהֲרִין עִילָּאִין, יֵינָא דְאוֹרַיְיתָא. וְאִינוּן בּוּצִינִין עִילָּאִין דְּנָהֲרִין אַנְפִּין, וּבוּצִינִין. וְאִינוּן שִׁבְעִין שְׁמָהָן דְּאִתְקְרֵי בְּהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
הֵם שִׁבְעִים אֵלֶּה, הֵם הַמַּקִּיפִים אֶת הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ, הַנִּקְרָאִים ׳דּוֹדִים׳. וּמְאִירִים וְנוֹצְצִים, מֵאוֹתָם הַדּוֹדִים הָעֶלְיוֹנִים, הַמְּאִירִים וְנוֹצְצִים בְּהֶסְתֵּר וּגְנִיזָה עֶלְיוֹנָה. וַעֲלֵיהֶם כָּתוּב, (שיר השירים א׳:ב׳) ׳כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיַּיִן׳ - ׳דֹּדֶיךָ׳, אֵלֶּה כֻּלָּם בִּכְלָל אֶחָד, תַּחְתּוֹנִים מִתּוֹךְ עֶלְיוֹנִים, וְכֻלָּם מְאִירִים וְנוֹצְצִים מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַיַּיִן הַנִּשְׁמָר. הָעֶלְיוֹנִים הַטְּמִירִים, הֵם הַנִּקְרָאִים חַיּוֹת טְמִירוֹת, שֶׁהֵן ׳רָצוֹא וָשׁוֹב׳. וְהֵן מְאִירוֹת מִתּוֹךְ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, עוֹלָם הַבָּא. וְאֵלֶּה הַתַּחְתּוֹנִים, מְאִירִים וְנוֹצְצִים מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הֶאָרָה טְמִירָה וּגְנוּזָה, שֶׁמֵּהֶם נוֹצְצִים אֵלֶּה. וְכֻלָּם ׳מִיַּיִן׳, מֵאוֹתָם שִׁבְעִים הַשֵּׁמוֹת, שֶׁהֵם מְאִירִים טְמִירִים. שֶׁהֲרֵי אוֹתָם הַשִּׁבְעִים הַמַּקִּיפִים אֶת הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ לְמַטָּה, מֵאוֹתָם הַשִּׁבְעִים הַפְּנִימִיִּים מְאִירִים כֻּלָּם וְנוֹצְצִים. וְזֶהוּ ׳מִיַּיִן׳, מֵאוֹתָם הַמְּאִירִים הָעֶלְיוֹנִים, יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וְהֵם נֵרוֹת עֶלְיוֹנִים הַמְּאִירִים פָּנִים, וְנֵרוֹת. וְהֵם שִׁבְעִים הַשֵּׁמוֹת שֶׁנִּקְרָא בָּהֶם הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הם ע' אילין, אינון דסחרין כורסייא קדישא, דאקרון דודים. ונהרין ונצצין, מאינון דודים עילאין, דנהרין ונצצין בטמירו וגניזו עלאה. ועלייהו כתיב, (שיר השירים א׳:ב׳) ׳כי טובים דדיך מיין׳. דודך, אלין כולהון בכללא חדא, תתאין מגו עילאין, וכולהו נהירין ונציצין מגו ההוא יין דמנטרא. עילאין טמירין, אינון איקרון חיות טמירין, דאינון רצוא ושוב. ואינון נהרין מגו עלמא עילאה, עלמא דאתי. ואלין תתאין, נהרין ונציצין מגו ההוא נהירו טמיר וגניז, דאלין נציצין. וכלהו מיין, מאינון שבעין שמהן, דאינון נהירין טמירין. דהא אינון שבעין דסחרין כורסיא קדישא לתתא, מאינון שבעין פנימאין נהירין כלהו ונצצי. ודא הוא מיין, מאינון נהרין עילאין, יינא דאורייתא. ואינון בוצינין עילאין דנהרין אנפין, ובוצינין. ואינון שבעין שמהן דאתקרי בהו קודשא בריך הוא.
התרגום: הם שבעים אלה, הם המקיפים את הכסא הקדוש, הנקראים ׳דודים׳. ומאירים ונוצצים, מאותם הדודים העליונים, המאירים ונוצצים בהסתר וגניזה עליונה. ועליהם כתוב, (שיר השירים א׳:ב׳) ׳כי טובים דדיך מיין׳ - ׳דדיך׳, אלה כלם בכלל אחד, תחתונים מתוך עליונים, וכלם מאירים ונוצצים מתוך אותו היין הנשמר. העליונים הטמירים, הם הנקראים חיות טמירות, שהן ׳רצוא ושוב׳. והן מאירות מתוך העולם העליון, עולם הבא. ואלה התחתונים, מאירים ונוצצים מתוך אותה הארה טמירה וגנוזה, שמהם נוצצים אלה. וכלם ׳מיין׳, מאותם שבעים השמות, שהם מאירים טמירים. שהרי אותם השבעים המקיפים את הכסא הקדוש למטה, מאותם השבעים הפנימיים מאירים כלם ונוצצים. וזהו ׳מיין׳, מאותם המאירים העליונים, יינה של תורה. והם נרות עליונים המאירים פנים, ונרות. והם שבעים השמות שנקרא בהם הקב"ה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה באמור מאמר כד, ב (צג:) - התאמה חלקית זמינין דקדש נ"ב חכמה ומ"ש וכד מהאי זמינין. פי' אחר שאבא הזמין אותם. ג"כ זמינין מנחלא דנגיד ונפיק ונ"ב בינה. ולפ"ז ר' אבא פליג על ת"ק שת"ק סובר שעיקר ההזמנה היא על ידי אימא וממילא…
אור החמה: מן המקבילה בבהעלותך מאמר ד, ד (קנ.) - התאמה חלקית ר' יהודה אמר נולא חד. כדמסיק לקמיה. רוי חמרא כי העלאה ע"י שמן והטבה ע"י [בכ"י יין ומלות כדמפרש ואזיל הוא ד"א עם הא דלקמן]: דהא בזמנא דאשתקיין ואתרווין משקיו דנחלא דהיינו הבינה:
מהרח"ו: מן המקבילה בתולדות מאמר ו, ג (קלז.) - התאמה חלקית יפרנסני שאין פרנסתן וגו'. נגזר לשון זה מפסוק 'ועל פיך ישק כל עמי' (בראשית מא מ) לשון מזון ופרנסה, וכן 'ובן משק ביתי' הנאמר באליעזר עבד אברהם (שם טו ב) :