ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 7

ד' העניות מפני המקטרג - וגלוי המישרים ה"ץ ו"ף בכניסתה לאות ה'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 7

לשון הזוהר

וּבְשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת ׳נַזְכִּירָה דּוֹדֶיךָ מִיָּיִן׳, אִתְקְרֵיב הַהוּא מְקַטְרְגָא, וְכֵיוָן דְּחָמַת לֵיהּ, אִתְעֲבִידַת מִסְכֵּנָא, בְּרָזָא דְאָת ד', בְּגִין דְּלָא יִסְתָּאַב מַקְדְּשָׁא. וְהַהוּא מְקַטְרְגָא פָּשִׁיט זְנָבֵיהּ בְּחֵידוּ, לְקַבְּלָא מֵעִינּוּגֵי דְחֶדְוָא, וְעַל דָּא ק'. עַד דַּאֲמָרַת מֵשָׁרִים, וְאִתְגַּלְיָיא ץ', וְהַהוּא מְקַטְרְגָא עָרַק. וְאִיהִי אַתְיָיא וּמִתְעַבְרָא מֵאָת ד', וְעָיְילַת בְּאָת ה'. וּכְדֵין אִתְגַּלְּיָין מֵשָׁרִים. ה"ץ, הָא מֵשָׁרִים. ו"ף, הָא מֵשָׁרִים. וְעַל דָּא, מִתְחַלְּפֵי אַתְוָון, מֵאֲתַר לַאֲתַר, וּמִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וְכוֹלָּא בְּרָזָא דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא. זַכָּאִין עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּאִינוּן מִתְדַּבְּקֵי בְּמַלְכָּא עִילָּאָה, וְכוֹלָּא אִתְתַּקַּן בְּגִינַיְיהוּ.

תרגום

וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן׳, מִתְקָרֵב אוֹתוֹ הַמְקַטְרֵג, וְכֵיוָן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹ, נַעֲשֵׂית עֲנִיָּה, בְּסוֹד אוֹת ד', כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטָּמֵא הַמִּקְדָּשׁ. וְאוֹתוֹ הַמְקַטְרֵג פּוֹשֵׁט זְנָבוֹ בְּחֶדְוָה, לְקַבֵּל מֵעִדּוּנֵי הַשִּׂמְחָה, וְעַל כֵּן ק'. עַד שֶׁאוֹמֶרֶת ׳מֵישָׁרִים׳, וְנִגְלֵית ץ', וְאוֹתוֹ הַמְקַטְרֵג בּוֹרֵחַ. וְהִיא בָּאָה וְעוֹבֶרֶת מֵאוֹת ד', וְנִכְנֶסֶת בְּאוֹת ה'. וְאָז מִתְגַּלִּים ׳מֵישָׁרִים׳. ה"ץ, הֲרֵי ׳מֵישָׁרִים׳. ו"ף, הֲרֵי ׳מֵישָׁרִים׳. וְעַל כֵּן, מִתְחַלְּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, וְהַכֹּל בְּסוֹד אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי עַם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בַּמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וְהַכֹּל מִתְתַּקֵּן בִּשְׁבִילָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובשעתא דאמרת ׳נזכירה דודיך מיין׳, אתקריב ההוא מקטרגא, וכיון דחמת ליה, אתעבידת מסכנא, ברזא דאת ד', בגין דלא יסתאב מקדשא. וההוא מקטרגא פשיט זנביה בחידו, לקבלא מעינוגי דחדוא, ועל דא ק'. עד דאמרת משרים, ואתגלייא ץ', וההוא מקטרגא ערק. ואיהי אתייא ומתעברא מאת ד', ועיילת באת ה'. וכדין אתגליין משרים. ה"ץ, הא משרים. ו"ף, הא משרים. ועל דא, מתחלפי אתוון, מאתר לאתר, ומדרגא לדרגא, וכולא ברזא דאתוון דאורייתא. זכאין עמא קדישא, דאינון מתדבקי במלכא עילאה, וכולא אתתקן בגינייהו.

התרגום: ובשעה שאומרת ׳נזכירה דדיך מיין׳, מתקרב אותו המקטרג, וכיון שרואה אותו, נעשית עניה, בסוד אות ד', כדי שלא יטמא המקדש. ואותו המקטרג פושט זנבו בחדוה, לקבל מעדוני השמחה, ועל כן ק'. עד שאומרת ׳מישרים׳, ונגלית ץ', ואותו המקטרג בורח. והיא באה ועוברת מאות ד', ונכנסת באות ה'. ואז מתגלים ׳מישרים׳. ה"ץ, הרי ׳מישרים׳. ו"ף, הרי ׳מישרים׳. ועל כן, מתחלפות האותיות, ממקום למקום, ומדרגה לדרגה, והכל בסוד אותיות התורה. אשרי עם הקדש, שהם נדבקים במלך העליון, והכל מתתקן בשבילם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים