ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 6

׳בתולות אחריה רעותיה׳ - ב' בית להמוניה ור' הנפרעת לשמחת הצדיקים

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 6

לשון הזוהר

וּבְשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, הָא כָּל אִינוּן אוּכְלוּסִין פְּנִימָאן דִּילָהּ, דְּאִינוּן גּוּפָא, נָטְלָה לְגַבָּהּ, וְאִיהִי בֵּיתָא לְקַבְּלָא אוּכְלוּסָהָא, וּלְעָאֳלָא לוֹן לְגַבֵּי מַלְכָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רְעוּתֶיהָ וְגו'׳ (תהלים מה, טו). וְעַל דָּא אִיהִי ב'. וְאִיהוּ אִתְעַטַר בְּשי"ן, וּפָתַח הֵיכָלִין דְּאִינוּן חַדְרֵי מַלְכָּא, לְקַבְּלָא לָהּ וּלְאַעֳלָא לָהּ לְגַבַּיְיהוּ. וּבְשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, הָא חֶדְוָא דְצַדִּיקַיָיא, דְאִזְדַּמַּן לְמֶחֱדֵי לָהּ. וְעַל דָּא אִיהוּ ג', וְאִיהִי ר', אִתְתַּקָּנַת אִיהִי בִּלְחוֹדָהָא, וְאִתְפָּרְעָא לְגַבֵּיהּ, לְנַטְלָא חֶדְוָוה דְהַהוּא אֲתַר, כְּאִתְּתָא דְּאִתְפָּרְעָא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּבַעֲלָהּ.

תרגום

וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳, הֲרֵי כָּל אוֹתָם הֲמוֹנֶיהָ הַפְּנִימִיִּים, שֶׁהֵם הַגּוּף, נוֹטֶלֶת אֶצְלָהּ, וְהִיא בַּיִת לְקַבֵּל אֶת הֲמוֹנֶיהָ, וּלְהַכְנִיסָם אֶל הַמֶּלֶךְ. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ וְגוֹ'׳ (תהלים מה, טו). ׳וְעַל כֵּן׳ הִיא ב'. וְהוּא מִתְעַטֵּר בְּשי"ן, וּפוֹתֵחַ הֵיכָלוֹת שֶׁהֵם חַדְרֵי הַמֶּלֶךְ, לְקַבֵּל אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיסָהּ אֲלֵיהֶם. וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, הֲרֵי שִׂמְחַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁמּוּכָנָה לְשַׂמֵּחַ אוֹתָהּ. ׳וְעַל כֵּן׳ הוּא ג', וְהִיא ר', מִתְתַּקֶּנֶת הִיא בִּלְבַדָּהּ, וְנִפְרַעַת אֵלָיו, לִטֹּל שִׂמְחַת אוֹתוֹ הַמָּקוֹם, כְּאִשָּׁה הַנִּפְרַעַת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבַעְלָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובשעתא דאמרת אחריך נרוצה, הא כל אינון אוכלוסין פנימאן דילה, דאינון גופא, נטלה לגבה, ואיהי ביתא לקבלא אוכלוסהא, ולעאלא לון לגבי מלכא. כמה דאת אמר, ׳בתולות אחריה רעותיה וגו'׳ (תהלים מה, טו). ועל דא איהי ב'. ואיהו אתעטר בשי"ן, ופתח היכלין דאינון חדרי מלכא, לקבלא לה ולאעלא לה לגבייהו. ובשעתא דאמרת ׳נגילה ונשמחה בך׳, הא חדוא דצדיקייא, דאזדמן למחדי לה. ועל דא איהו ג', ואיהי ר', אתתקנת איהי בלחודהא, ואתפרעא לגביה, לנטלא חדווה דההוא אתר, כאתתא דאתפרעא לאשתמשא בבעלה.

התרגום: ובשעה שאומרת ׳אחריך נרוצה׳, הרי כל אותם המוניה הפנימיים, שהם הגוף, נוטלת אצלה, והיא בית לקבל את המוניה, ולהכניסם אל המלך. כמו שאתה אומר, ׳בתולות אחריה רעותיה וגו'׳ (תהלים מה, טו). ׳ועל כן׳ היא ב'. והוא מתעטר בשי"ן, ופותח היכלות שהם חדרי המלך, לקבל אותה ולהכניסה אליהם. ובשעה שאומרת ׳נגילה ונשמחה בך׳, הרי שמחת הצדיקים, שמוכנה לשמח אותה. ׳ועל כן׳ הוא ג', והיא ר', מתתקנת היא בלבדה, ונפרעת אליו, לטל שמחת אותו המקום, כאשה הנפרעת להשתמש בבעלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים