ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 5

טעם חלוף האותיות ממקום למקום - א' שבצד האור הראשון המושכת את ת'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 5

לשון הזוהר

הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת מָשְׁכֵנִי, אִיהוּ א', וְאִיהִי ת'. וּבְשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה, אִיהִי ב', וְאִיהוּ ש'. וּבְשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, אִיהוּ ג', וְאִיהִי ר'. וּבְשַׁעֲתָא דְּאַתְיָא נָחָשׁ, כַּד אָמְרָה ׳נַזְכִּירָה דוֹדֶיךָ מִיָּיִן׳, אִיהִי ד', וְהַהוּא מְקַטְרְגָא ק'. כָּל דָּא, אַמַּאי מִתְחַלְפֵי אַתְוָון מֵאֲתַר לַאֲתַר, אִיהוּ אִתְחַלַּף בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין, וְאִיהִי אִתְחַלְּפַת בְּאַתְוָון אָחֳרָנִין. אֶלָּא, בְּשַׁעֲתָא דַּאֲמָרַת מָשְׁכֵנִי, לֵית אָת דְּאַמְשֵׁיךְ לָהּ, בַּר דָּא א. דְּאִיהִי אָת דְּנָהֲרָא בְּסִטְרָא דְּאוֹר קַדְמָאָה, רָזָא דְּיָמִינָא, דְּהָא יָמִינָא מְקָרֵב תָּדִיר, וְאַתְקֵיף בָּהּ, לְאַמְשָׁכָא לָהּ לְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ א', וְאִיהִי ת', דְּאִיהִי מִתְקַשְּׁטָא בְּכָל סִטְרִין, בְּגִין לְסָלְקָא לְעֵילָא, מְשַׁבַּחַת וּמְהַדְּרַת לְאִתְעָרָא לְעֵילָא.

תרגום

כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳מָשְׁכֵנִי׳, הוּא א', וְהִיא ת'. וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳, הִיא ב', וְהוּא ש'. וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָךְ׳, הוּא ג', וְהִיא ר'. וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא הַנָּחָשׁ, כְּשֶׁאוֹמֶרֶת ׳נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן׳, הִיא ד', וְהַמְקַטְרֵג הַהוּא ק'. כָּל זֶה, מַדּוּעַ מִתְחַלְּפוֹת הָאוֹתִיּוֹת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הוּא מִתְחַלֵּף בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְהִיא מִתְחַלֶּפֶת בְּאוֹתִיּוֹת אֲחֵרוֹת. אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֶרֶת ׳מָשְׁכֵנִי׳, אֵין אוֹת שֶׁתִּמְשֹׁךְ אוֹתָהּ, אֶלָּא זוֹ א'. שֶׁהִיא אוֹת הַמְּאִירָה בְּצַד הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, סוֹד הַיָּמִין, שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין מְקָרֵב תָּמִיד, וּמַחֲזִיק בָּהּ, לִמְשֹׁךְ אוֹתָהּ לְמַעְלָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ הוּא א', וְהִיא ת', שֶׁהִיא מִתְקַשֶּׁטֶת מִכָּל צַד, כְּדֵי לַעֲלוֹת לְמַעְלָה, מְשַׁבַּחַת וּמְשַׁדֶּלֶת לְהִתְעוֹרֵר לְמַעְלָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא אית לאסתכלא, בשעתא דאמרת משכני, איהו א', ואיהי ת'. ובשעתא דאמרת אחריך נרוצה, איהי ב', ואיהו ש'. ובשעתא דאמרת ׳נגילה ונשמחה בך׳, איהו ג', ואיהי ר'. ובשעתא דאתיא נחש, כד אמרה ׳נזכירה דודיך מיין׳, איהי ד', וההוא מקטרגא ק'. כל דא, אמאי מתחלפי אתוון מאתר לאתר, איהו אתחלף באתוון אחרנין, ואיהי אתחלפת באתוון אחרנין. אלא, בשעתא דאמרת משכני, לית את דאמשיך לה, בר דא א. דאיהי את דנהרא בסטרא דאור קדמאה, רזא דימינא, דהא ימינא מקרב תדיר, ואתקיף בה, לאמשכא לה לעילא. ובגין כך איהו א', ואיהי ת', דאיהי מתקשטא בכל סטרין, בגין לסלקא לעילא, משבחת ומהדרת לאתערא לעילא.

התרגום: כאן יש להסתכל, בשעה שאומרת ׳משכני׳, הוא א', והיא ת'. ובשעה שאומרת ׳אחריך נרוצה׳, היא ב', והוא ש'. ובשעה שאומרת ׳נגילה ונשמחה בך׳, הוא ג', והיא ר'. ובשעה שבא הנחש, כשאומרת ׳נזכירה דדיך מיין׳, היא ד', והמקטרג ההוא ק'. כל זה, מדוע מתחלפות האותיות ממקום למקום, הוא מתחלף באותיות אחרות, והיא מתחלפת באותיות אחרות. אלא, בשעה שאומרת ׳משכני׳, אין אות שתמשך אותה, אלא זו א'. שהיא אות המאירה בצד האור הראשון, סוד הימין, שהרי הימין מקרב תמיד, ומחזיק בה, למשך אותה למעלה. ומשום כך הוא א', והיא ת', שהיא מתקשטת מכל צד, כדי לעלות למעלה, משבחת ומשדלת להתעורר למעלה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: