ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 4

רבוי חילים בשמחה ובאבל - ץ' המבריחה את הנחש וצאת הכלה בה'

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 4

לשון הזוהר

וְעַל דָּא, בְּכָל אֲתַר דְּחֶדְוָא, אִית לְאַסְגָּאָה חֵילִין, בְּדִיל דְּלָא יָכֵיל לְקַטְרְגָא. וְכָל בְּכָל אֲתַר דְּאֶבְלָא, אִית לְאַסְגָּאָה חֵילִין, דְּהָא אִיהוּ תַּמָּן, דְּלָא יָךָ אָת חַד מֵאִינוּן מֵישָׁרִים. כְּדֵין נָפְקַת אָת תַּקִּיף זְנָבָא פָּשֵׁיט לְתַתָּא, חַמְשִׁין אַמִין. כְּגַוְונָא דְּהַהוּא אֲתַר, דְּהָמָן אִזְדַּקַּף בֵּיהּ, וְדָא אִיהִי אָת ץ'. כֵּיוָן דְּזָקֵיף הַאי נָחָשׁ עֵינוֹי, וַחֲמָא לְהַאי זְקָפָא דְּאָתֵי, כְּדֵין אִתְפְּרַשׁ מִגּוֹ מַקְדְּשָׁא, וְעָרֵיק. וְכַלָּה נָפְקַת לְגַבֵּיהּ דִּרְחִימָה, וְאִתְעֲבָרַת מֵאָת ד', וְעַיְילָא בְּאָת ה', וְנָפְקַת לְגַבֵּיהּ, וְחֶדְוָה אִשְׁתְּלֵים מִכָּל סִטְרִין, בְּלָא קִטְרוּגָא אָחֳרָא, וּבְלָא עִרְבּוּבְיָא.

תרגום

וְעַל כֵּן, בְּכָל מָקוֹם שֶׁל שִׂמְחָה, יֵשׁ לְהַרְבּוֹת חֲיָלִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל לְקַטְרֵג. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁל אֵבֶל, יֵשׁ לְהַרְבּוֹת חֲיָלִים, שֶׁהֲרֵי הוּא שָׁם, שֶׁלֹּא יַכֶּה אוֹת אַחַת מֵאוֹתָם ׳מֵישָׁרִים׳. אָז יוֹצֵאת אוֹת חֲזָקָה, זָנָב פּוֹשֵׁט לְמַטָּה, חֲמִשִּׁים אַמּוֹת. כְּעֵין אוֹתוֹ מָקוֹם, שֶׁהָמָן נִתְלָה בּוֹ, וְזוֹ הִיא אוֹת ץ'. כֵּיוָן שֶׁהֵרִים הַנָּחָשׁ הַזֶּה אֶת עֵינָיו, וְרָאָה אֶת הַזְּקִיפָה הַזֹּאת הַבָּאָה, אָז נִפְרַד מִתּוֹךְ הַמִּקְדָּשׁ, וּבָרַח. וְהַכַּלָּה יוֹצֵאת אֶל אֲהוּבָהּ, וְעוֹבֶרֶת מֵאוֹת ד', וְנִכְנֶסֶת בְּאוֹת ה', וְיוֹצֵאת אֵלָיו, וְהַשִּׂמְחָה נִשְׁלֶמֶת מִכָּל הַצְּדָדִים, בְּלִי קִטְרוּג אַחֵר, וּבְלִי עִרְבּוּבְיָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא, בכל אתר דחדוא, אית לאסגאה חילין, בדיל דלא יכיל לקטרגא. וכל בכל אתר דאבלא, אית לאסגאה חילין, דהא איהו תמן, דלא יך את חד מאינון מישרים. כדין נפקת את תקיף זנבא פשיט לתתא, חמשין אמין. כגוונא דההוא אתר, דהמן אזדקף ביה, ודא איהי את ץ'. כיון דזקיף האי נחש עינוי, וחמא להאי זקפא דאתי, כדין אתפרש מגו מקדשא, ועריק. וכלה נפקת לגביה דרחימה, ואתעברת מאת ד', ועיילא באת ה', ונפקת לגביה, וחדוה אשתלים מכל סטרין, בלא קטרוגא אחרא, ובלא ערבוביא.

התרגום: ועל כן, בכל מקום של שמחה, יש להרבות חילים, כדי שלא יוכל לקטרג. ובכל מקום של אבל, יש להרבות חילים, שהרי הוא שם, שלא יכה אות אחת מאותם ׳מישרים׳. אז יוצאת אות חזקה, זנב פושט למטה, חמשים אמות. כעין אותו מקום, שהמן נתלה בו, וזו היא אות ץ'. כיון שהרים הנחש הזה את עיניו, וראה את הזקיפה הזאת הבאה, אז נפרד מתוך המקדש, וברח. והכלה יוצאת אל אהובה, ועוברת מאות ד', ונכנסת באות ה', ויוצאת אליו, והשמחה נשלמת מכל הצדדים, בלי קטרוג אחר, ובלי ערבוביה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים