ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 3

׳למה תתראו׳ - הכלה המראה עצמה עניה מפני ק' הפושטת כנחש

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 3

לשון הזוהר

וְעַל דְּכַלָּה דָא קַדִּישָׁא אִיהִי, לִמְסָאֲבוּ לֵית לָהּ לְמֵיהַב, עֲבֵידַת גַרְמָהּ ד', כְּמַאן דְּלָא נָטֵיל בְּגַוָּוהּ כָּל כָּךְ, וְאִיהִי מִסְכֵּנָא, וְהָכֵי אִצְטְרִיךְ. וְסִימָנֵיךְ, ב (בראשית מ״ב:א׳) ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳. דְּאַתּוּן בְּשָׂבְעָא וּבְעוֹתְרָא, הָא חַיָּיבֵי אַרְעָא גַּבַּיְיכוּ, אַחֲזוּ גַּרְמַיְיכוּ מִסְכֵּנִין וְכָפִינִין. וְעַל דָּא אַחְזִיאַת גַרְמָהּ בְּחֶדְוָה, ד'. כַד חָמַת, חַיָּיבָא דָּא אָת ק', דְּאִתְפַּשְּׁטָא כְּנָחָשׁ דְּפָשֵׁיט זְנָבֵיהּ, וְאַתְקֵיף לֵיהּ בְּחֶדְוָא, לְיָנְקָא מִן מַקְדְּשָׁא, דִּכְדֵין אִיהוּ אִזְדַּמַּן לְעַרְבָּבָא חֶדְוָוה, בְּכָל אֲתַר דְּחָמֵי לָהּ.

תרגום

וּמִשּׁוּם שֶׁכַּלָּה זוֹ קְדוֹשָׁה הִיא, לְטֻמְאָה אֵין לָהּ לָתֵת, עוֹשָׂה אֶת עַצְמָהּ ד', כְּמִי שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בְּתוֹכָהּ כָּל כָּךְ, וְהִיא עֲנִיָּה, וְכָךְ צָרִיךְ. וְסִימָנְךָ, ב, (בראשית מ״ב:א׳) ׳וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ׳ - שֶׁאַתֶּם בְּשׂוֹבַע וּבְעֹשֶׁר, הֲרֵי רִשְׁעֵי הָאָרֶץ אֶצְלְכֶם, הַרְאוּ אֶת עַצְמְכֶם עֲנִיִּים וּרְעֵבִים. וְעַל כֵּן הֶרְאֲתָה אֶת עַצְמָהּ בְּשִׂמְחָה, ד'. כְּשֶׁרוֹאֶה, הָרָשָׁע הַזֶּה אֶת אוֹת ק', שֶׁמִּתְפַּשֶּׁטֶת כְּנָחָשׁ הַפּוֹשֵׁט זְנָבוֹ, וּמַחֲזִיק בָּהּ בְּשִׂמְחָה, לִינֹק מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁאָז הוּא מוּכָן לְעַרְבֵּב אֶת הַשִּׂמְחָה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דכלה דא קדישא איהי, למסאבו לית לה למיהב, עבידת גרמה ד', כמאן דלא נטיל בגווה כל כך, ואיהי מסכנא, והכי אצטריך. וסימניך, ב (בראשית מ״ב:א׳) ׳ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׳. דאתון בשבעא ובעותרא, הא חייבי ארעא גבייכו, אחזו גרמייכו מסכנין וכפינין. ועל דא אחזיאת גרמה בחדוה, ד'. כד חמת, חייבא דא את ק', דאתפשטא כנחש דפשיט זנביה, ואתקיף ליה בחדוא, לינקא מן מקדשא, דכדין איהו אזדמן לערבבא חדווה, בכל אתר דחמי לה.

התרגום: ומשום שכלה זו קדושה היא, לטמאה אין לה לתת, עושה את עצמה ד', כמי שאינו נוטל בתוכה כל כך, והיא עניה, וכך צריך. וסימנך, ב, (בראשית מ״ב:א׳) ׳ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׳ - שאתם בשובע ובעשר, הרי רשעי הארץ אצלכם, הראו את עצמכם עניים ורעבים. ועל כן הראתה את עצמה בשמחה, ד'. כשרואה, הרשע הזה את אות ק', שמתפשטת כנחש הפושט זנבו, ומחזיק בה בשמחה, לינק מן המקדש, שאז הוא מוכן לערבב את השמחה, בכל מקום שרואה אותה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים