ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 87: שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה › פיסקה 21

׳מזבח מקטר קטרת׳ - הפנימי הנקרא מזבח על שכופה הסטרא אחרא

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חלוף האותיות באמירת ׳משכני׳ ומעלת הקטרת המקשרת מעלה ומטה · מאמר 87 · פיסקה 21

לשון הזוהר

פְּתַח וַאֲמַר, (שמות ל׳:א׳) ׳וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת וְגו'׳. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא בֵּיהּ. בְּגִין דִּתְרֵין מִדְבְּחִין הֲווֹ, מִדְבְּחָא דַּעֲלָוָון, וּמִדְבְּחָא דִּקְטוֹרֶת בּוּסְמִין. דָּא לְבַר, וְדָא לְגַאו. הַאי מִדְבְּחָא דִקְטוֹרֶת, אִיהוּ פְּנִימָאָה. אַמַּאי אִיקְּרֵי מִזְבֵּחַ, וְהָא לָא דַּבְּחִין בֵּיהּ דִּבְחִין, וּמִזְבֵּחַ עַל דָּא אִיקְּרֵי. אֶלָּא בְּגִין דְּבַטֵיל וְכָפֵית לְכַמָּה סִטְרִין בִּישִׁין. וְהַהוּא סִטְרָא אָחֳרָא הֲוָה כָּפֵית, כְּעֶגְלָא דְּכָפֵית לְדַבָּחָא, אוּף הָכֵי סִטְרָא אָחֳרָא הֲוָה כָּפֵית, דְּלָא יָכֵיל לְשַׁלְטָאָה, וְלָא לְמֶהֱוֵי מְקַטְרְגָא, וְעַל דָּא אִיקְּרֵי מִזְבֵּחַ.

תרגום

פָּתַח וְאָמַר, (שמות ל׳:א׳) ׳וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת (שמות ל, א)׳ וְגוֹ׳. - פָּסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ. מִשּׁוּם שֶׁשְּׁנֵי מִזְבְּחוֹת הָיוּ, מִזְבֵּחַ הָעוֹלוֹת, וּמִזְבֵּחַ קְטֹרֶת הַבְּשָׂמִים. זֶה בַּחוּץ, וְזֶה בִּפְנִים. מִזְבֵּחַ הַקְּטֹרֶת הַזֶּה, הוּא הַפְּנִימִי. מַדּוּעַ נִקְרָא ׳מִזְבֵּחַ׳, וַהֲרֵי לֹא זוֹבְחִים בּוֹ זְבָחִים, וּ׳מִזְבֵּחַ׳ עַל שֵׁם זֶה נִקְרָא. אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמְּבַטֵּל וְכוֹפֶה כַּמָּה צְדָדִים רָעִים. וְאוֹתוֹ הַסִּטְרָא אָחֳרָא הָיָה נִכְפֶּה, כְּעֵגֶל הַנִּכְפֶּה לְהִזָּבַח, כָּךְ גַּם הַסִּטְרָא אָחֳרָא הָיָה נִכְפֶּה, שֶׁלֹּא יוּכַל לִשְׁלֹט, וְלֹא לִהְיוֹת מְקַטְרֵג, וְעַל כֵּן נִקְרָא ׳מִזְבֵּחַ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פתח ואמר, (שמות ל׳:א׳) ׳ועשית מזבח מקטר קטרת וגו'׳. האי קרא אית לאסתכלא ביה. בגין דתרין מדבחין הוו, מדבחא דעלוון, ומדבחא דקטורת בוסמין. דא לבר, ודא לגאו. האי מדבחא דקטורת, איהו פנימאה. אמאי איקרי מזבח, והא לא דבחין ביה דבחין, ומזבח על דא איקרי. אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין. וההוא סטרא אחרא הוה כפית, כעגלא דכפית לדבחא, אוף הכי סטרא אחרא הוה כפית, דלא יכיל לשלטאה, ולא למהוי מקטרגא, ועל דא איקרי מזבח.

התרגום: פתח ואמר, (שמות ל׳:א׳) ׳ועשית מזבח מקטר קטרת (שמות ל, א)׳ וגו׳. - פסוק זה יש להסתכל בו. משום ששני מזבחות היו, מזבח העולות, ומזבח קטרת הבשמים. זה בחוץ, וזה בפנים. מזבח הקטרת הזה, הוא הפנימי. מדוע נקרא ׳מזבח׳, והרי לא זובחים בו זבחים, ו׳מזבח׳ על שם זה נקרא. אלא משום שמבטל וכופה כמה צדדים רעים. ואותו הסטרא אחרא היה נכפה, כעגל הנכפה להזבח, כך גם הסטרא אחרא היה נכפה, שלא יוכל לשלט, ולא להיות מקטרג, ועל כן נקרא ׳מזבח׳.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בויקהל מאמר מא, ב (ריט.) אלא בגין דבטיל וכפית וגומר וירצה שהיא מזבחת כל צד השמאל. ובגין דלא אתזכי וגומר הענין כי ריח הקרבן מייחד אפי' כחות הנקראי' אשים ואפילו החצונים הם נזונים באברים ופדרים המתאכלין כל הלילה ולא כן…

הסולם: מן המקבילה בויקהל מאמר מא, א (ריט.) פתח ואמר ויעש מזבח וגו': מקרא זה יש להסתכל בו. כי יש ב' מזבחות, מזבח לעולות ומזבח לקטרת הסמים זה בחוץ וזה בפגים. מזבח הקטרת הזה שהוא פנימי, למה נקרא מזבח, הרי אין מקריבים עליו זבחים, שיקרא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: