ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 86: שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים › פיסקה 4

׳תמיד עיני ה' אלהיך בה׳ - יעקב המשים נקבתו לפניו תמיד

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים · מאמר 86 · פיסקה 4

לשון הזוהר

יַעֲקֹב נָטֵיל נוּקְבֵיהּ, וְשַׁוֵּי לָהּ לְקַמֵּיהּ, לְאַשְׁגָּחָא בָהּ תָּדִיר וְלָא בְאָחֲרָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָהּ׳ (דברים יא, יב), דְּלָא תִסְתַּלֵּק מֵעֵינָא רִגְעָא חָדָא. וְדָא אִיהוּ סִדְרָא דְּאַתְוָון קַדִּישִׁין, לְמֶהֱוֵי סִידוּרָא דָא עֵילָא וְתַתָּא.

תרגום

יַעֲקֹב לָקַח אֶת נְקֵבָתוֹ, וְשָׂם אוֹתָהּ לְפָנָיו, לְהַשְׁגִּיחַ עָלֶיהָ תָּמִיד וְלֹא בַּאֲחֵרָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳תָּמִיד עֵינֵי ה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ׳ (דברים יא, יב) - שֶׁלֹּא תִּסְתַּלֵּק מֵהָעַיִן רֶגַע אֶחָד. וְזֶהוּ סֵדֶר הָאוֹתִיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, לִהְיוֹת סִדּוּר זֶה מַעְלָה וּמַטָּה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: יעקב נטיל נוקביה, ושוי לה לקמיה, לאשגחא בה תדיר ולא באחרא. הדא הוא דכתיב, ׳תמיד עיני ה' אלהיך בה׳ (דברים יא, יב), דלא תסתלק מעינא רגעא חדא. ודא איהו סדרא דאתוון קדישין, למהוי סידורא דא עילא ותתא.

התרגום: יעקב לקח את נקבתו, ושם אותה לפניו, להשגיח עליה תמיד ולא באחרה. זהו שכתוב, ׳תמיד עיני ה אלהיך בה׳ (דברים יא, יב) - שלא תסתלק מהעין רגע אחד. וזהו סדר האותיות הקדושות, להיות סדור זה מעלה ומטה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים