ירושת שם ׳ברוך׳ לאות האחרונה - וברכת העולמות ממקור החיים מעלה ומטה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים · מאמר 86 · פיסקה 20
לשון הזוהר
וּכְדֵין, יָרְתָא שְׁמָא דָא, אָת בַּתְרָאָה דְּבִשְׁמָא קַדִּישָׁא, לְאִתְקְרֵי אוּף הָכֵי בָּרוּךְ. דִּכְתִיב, ׳בָּרוּךְ ה'׳ (מלכים א ה, כא) אֱלֹהֵי כו' ׳דָּוִד אָבִי׳. דְּכַד אִתְקְרֵי בָּרוּךְ, כְּדֵין כּוֹלָּא אִיהוּ שְׁמָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוֹת, וְכָל עָלְמִין אִתְבָּרְכָאן מִגּוֹ מְקוֹרָא דְחַיֵּי. וּשְׁמָא דָא, אִיהִי עֵילָא וְתַתָּא. לְזִמְנִין לְעֵילָא, לְזִמְנִין לְתַתָּא. זַכָּאִין אַתּוּן עַמָּא קַדִּישָׁא, דְּרָזִין קַדִּישִׁין עִילָּאִין אִתְגַּלְּיָין לְכוֹ.
תרגום
וְאָז, יוֹרֶשֶׁת שֵׁם זֶה, הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, לְהִקָּרֵא גַּם כֵּן ׳בָּרוּךְ׳. שֶׁכָּתוּב, (מלכים א ה) ׳בָּרוּךְ ה׳ אֱלֹהֵי׳ וְכוּ׳, ׳דָּוִד אָבִי׳. שֶׁכְּשֶׁנִּקְרֵאת ׳בָּרוּךְ׳, אָז הַכֹּל הוּא שֵׁם שָׁלֵם כָּרָאוּי, וְכָל הָעוֹלָמוֹת מִתְבָּרְכִים מִתּוֹךְ מְקוֹר הַחַיִּים. וְשֵׁם זֶה, הוּא מַעְלָה וּמַטָּה. לִפְעָמִים לְמַעְלָה, לִפְעָמִים לְמַטָּה. אַשְׁרֵיכֶם עַם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁסּוֹדוֹת קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים מִתְגַּלִּים לָכֶם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכדין, ירתא שמא דא, את בתראה דבשמא קדישא, לאתקרי אוף הכי ברוך. דכתיב, ׳ברוך ה'׳ (מלכים א ה, כא) אלהי כו' ׳דוד אבי׳. דכד אתקרי ברוך, כדין כולא איהו שמא שלים כדקא יאות, וכל עלמין אתברכאן מגו מקורא דחיי. ושמא דא, איהי עילא ותתא. לזמנין לעילא, לזמנין לתתא. זכאין אתון עמא קדישא, דרזין קדישין עילאין אתגליין לכו.
התרגום: ואז, יורשת שם זה, האות האחרונה שבשם הקדוש, להקרא גם כן ׳ברוך׳. שכתוב, (מלכים א ה) ׳ברוך ה׳ אלהי׳ וכו׳, ׳דוד אבי׳. שכשנקראת ׳ברוך׳, אז הכל הוא שם שלם כראוי, וכל העולמות מתברכים מתוך מקור החיים. ושם זה, הוא מעלה ומטה. לפעמים למעלה, לפעמים למטה. אשריכם עם הקדש, שסודות קדושים עליונים מתגלים לכם.