׳אתה כוננת מישרים׳ - שאין דיוקן לאותיות עד הגיען למקום הנקרא ׳אתה׳
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים · מאמר 86 · פיסקה 16
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִי נִיחָא קַמֵּי דְמַר, הָא כְתִיב, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳ (תהלים צט, ד). אִי אִינוּן יה, מַאן יָכֵיל לְאִתְתַּקָּנָא לוֹן, בַּר עַתִּיקָא דְּכָל עַתִּיקִין, דְּלָא יְדִיעַ כְּלַל, וְהַהוּא דְּלָא אִתְיְידִיעַ, טָמִיר וְגָנִיז, לָא אִקְרֵי אַתָּה, וְהֵיכֵי קָאָמַר וּכְתִיב ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳. אֲמַר לֵיהּ, הָא אִתְּמָר דְּלֵית דִּיוּקְנָא לְאַתְוָון בִּגְלִימוּ דִּלְּהוֹן, עַד דְּנָפְקֵי לְבַר, כֵּיוָן דְּנָפְקֵי, אִתְגְּלִימוּ וְאִתְתַּקָּנוּ, לְאִתְקְרֵי בְּהוּ בְּאִינוּן אַתְוָון קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין כָּךְ, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳. כֵּיוָן דְּמָטוֹ לְהַהוּא אֲתַר דְּאִקְּרֵי אַתָּה, כְּדֵין אִתְתַּקָּנוּ מֵישָׁרִים.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אִם נוֹחַ הַדָּבָר לִפְנֵי רַבִּי, הֲרֵי כָּתוּב, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳ (תהלים צט, ד). אִם הֵן י"ה, מִי יָכוֹל לְתַקֵּן אוֹתָן, חוּץ מֵעַתִּיקָא דְּכָל עַתִּיקִין, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע כְּלָל, וְהַהוּא שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע, טָמִיר וְגָנוּז, אֵינוֹ נִקְרָא ׳אַתָּה׳, וְאֵיךְ נֶאֱמַר וְכָתוּב ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳. אָמַר לוֹ, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאֵין דִּיּוֹקָן לָאוֹתִיּוֹת בְּצוּרָתָן, עַד שֶׁיּוֹצְאוֹת הַחוּצָה, כֵּיוָן שֶׁיּוֹצְאוֹת, מְקַבְּלוֹת צוּרָה וּמִתְתַּקְּנוֹת, לְהִקָּרֵא בָּהֶן הקב"ה בְּאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא ׳אַתָּה׳, אָז נִתְתַּקְּנוּ ׳מֵישָׁרִים׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, אי ניחא קמי דמר, הא כתיב, ׳אתה כוננת מישרים׳ (תהלים צט, ד). אי אינון יה, מאן יכיל לאתתקנא לון, בר עתיקא דכל עתיקין, דלא ידיע כלל, וההוא דלא אתיידיע, טמיר וגניז, לא אקרי אתה, והיכי קאמר וכתיב ׳אתה כוננת מישרים׳. אמר ליה, הא אתמר דלית דיוקנא לאתוון בגלימו דלהון, עד דנפקי לבר, כיון דנפקי, אתגלימו ואתתקנו, לאתקרי בהו באינון אתוון קודשא בריך הוא. ובגין כך, ׳אתה כוננת מישרים׳. כיון דמטו לההוא אתר דאקרי אתה, כדין אתתקנו מישרים.
התרגום: אמר רבי שמעון, אם נוח הדבר לפני רבי, הרי כתוב, ׳אתה כוננת מישרים׳ (תהלים צט, ד). אם הן י"ה, מי יכול לתקן אותן, חוץ מעתיקא דכל עתיקין, שאינו נודע כלל, וההוא שאינו נודע, טמיר וגנוז, אינו נקרא ׳אתה׳, ואיך נאמר וכתוב ׳אתה כוננת מישרים׳. אמר לו, הרי נאמר שאין דיוקן לאותיות בצורתן, עד שיוצאות החוצה, כיון שיוצאות, מקבלות צורה ומתתקנות, להקרא בהן הקב"ה באותן האותיות. ומשום כך, ׳אתה כוננת מישרים׳. כיון שהגיעו לאותו מקום שנקרא ׳אתה׳, אז נתתקנו ׳מישרים׳.