ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 86: שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים › פיסקה 11

גניזת אותיות המישרים עם האור הראשון - והורשתן מאברהם עד יוסף

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - תקון האותיות בחדרי המלך והשלמת שם ידו"ד אלהים · מאמר 86 · פיסקה 11

לשון הזוהר

אִילֵּין מֵישָׁרִים, אִינוּן אַתְוָון טְמִירִין גְּנִיזִין גּוֹ עַלְמָא עִילָּאָה. וְכַד אִתְגְּנֵיז אוֹר קַדְמָאָה, אִתְגְּנִיזוּ אַתְוָון אִלֵּין. וַהֲוָה יָדַע לוֹן אָדָם. בָּתַר דְּחָטָא אָדָם, אִתְגְּנִיזוּ כְּמִלְּקַדְמִין. עַד דַּאֲתָא אַבְרָהָם וְיָדַע לוֹן בְּרוּחַ קוּדְשָׁא דְּשָׁרַאת עֲלֵיהּ. לְבָתַר אוֹרִית לוֹן לְיִצְחָק, דִּכְתִיב, (בראשית כ״ה:ה׳) ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳. יִצְחָק אוֹרִית לוֹן לְיַעֲקֹב. יַעֲקֹב אוֹרִית לוֹן לְיוֹסֵף. כֵּיוָן דְּמִית יוֹסֵף, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֲווֹ בְּגָלוּתָא, אִתְגְּנִיזוּ אַתְוָון, וְאִסְתַּלְּקוּ כְּמִלְּקַדְּמִין.

תרגום

אֵלֶּה ׳מֵישָׁרִים׳, הֵן אוֹתִיּוֹת טְמִירוֹת גְּנוּזוֹת בְּתוֹךְ הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וּכְשֶׁנִּגְנַז הָאוֹר הָרִאשׁוֹן, נִגְנְזוּ אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה. וְהָיָה יוֹדֵעַ אוֹתָן אָדָם. אַחַר שֶׁחָטָא אָדָם, נִגְנְזוּ כְּמִקֹּדֶם. עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְיָדַע אוֹתָן בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁרְתָה עָלָיו. אַחַר כָּךְ הוֹרִישָׁן לְיִצְחָק, שֶׁכָּתוּב, (בראשית כ״ה:ה׳) ׳וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק׳ (בראשית כה, ה) - יִצְחָק הוֹרִישָׁן לְיַעֲקֹב. יַעֲקֹב הוֹרִישָׁן לְיוֹסֵף. כֵּיוָן שֶׁמֵּת יוֹסֵף, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בַּגָּלוּת, נִגְנְזוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְהִסְתַּלְּקוּ כְּמִקֹּדֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אילין מישרים, אינון אתוון טמירין גניזין גו עלמא עילאה. וכד אתגניז אור קדמאה, אתגניזו אתוון אלין. והוה ידע לון אדם. בתר דחטא אדם, אתגניזו כמלקדמין. עד דאתא אברהם וידע לון ברוח קודשא דשראת עליה. לבתר אורית לון ליצחק, דכתיב, (בראשית כ״ה:ה׳) ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳. יצחק אורית לון ליעקב. יעקב אורית לון ליוסף. כיון דמית יוסף, ובני ישראל הוו בגלותא, אתגניזו אתוון, ואסתלקו כמלקדמין.

התרגום: אלה ׳מישרים׳, הן אותיות טמירות גנוזות בתוך העולם העליון. וכשנגנז האור הראשון, נגנזו אותיות אלה. והיה יודע אותן אדם. אחר שחטא אדם, נגנזו כמקדם. עד שבא אברהם וידע אותן ברוח הקדש ששרתה עליו. אחר כך הורישן ליצחק, שכתוב, (בראשית כ״ה:ה׳) ׳ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׳ (בראשית כה, ה) - יצחק הורישן ליעקב. יעקב הורישן ליוסף. כיון שמת יוסף, ובני ישראל היו בגלות, נגנזו האותיות, והסתלקו כמקדם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: