נקדות שלש אותיות ראשונות של השם - וביושרן דרך רחמים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 9
לשון הזוהר
נְקוּהֵי בִּתְלַת אַתְוָון קַדְמָאִין. ה בַּתְרָאָה, לֵית לָהּ נְהוֹרָא מִגַּרְמָהּ כְּלוּם. י אִיהוּ אִתְנְהֵיר בֵּיהּ נְהִירוּ דִּנְקוּדָה בְּהַהוּא גַוְונָא מַמָּשׁ, וְהַהוּא דִּיוּקְנָא מַמָּשׁ. ה, נְהִירוּ דִּנְקוּדָה בְּהַהוּא גַוְונָא, וְרָזָא חָדָא. ו דְּאִיהוּ אֶמְצָעִיתָא, בְּרָזָא דִילֵיהּ לְמֶהֱוֵי כּוֹלָּא גּוּפָא וְרוּחָא, בִּדְיוֹקְנָא וּנְהִירוּ שְׁלִים, כִּדְקָא יָאוֹת. וְעַל דָּא, שְׁמָא דָא שְׁמָא דְרַחֲמֵי, דְּאַתְוָון וּנְקוּדֵי בִּדְיוֹקְנָא וְרָזָא חָדָא, בְּאוֹרַח מֵישַׁר. כַּד אַתְוָון וּנְקוּדֵי בַּעֲקִימוּ דָּא מִן דָּא, כְּדֵין לָאו אִיהוּ בְּאוֹרַח דְּרַחֲמֵי, דְּהָא בְּהִפּוּכָא קַיְימָא. וְרָזָא דָא, (שמות י״ד:כ׳) ׳וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם׳ כו', בְּרָזָא דְּאַתְוָון גְּלִיפִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְחֲזֵי בְּאִינוּן תְּלַת סִטְרִין. וְהַהוּא דְּהִפּוּכָא, לָאו אִיהוּ בְּאוֹרַח דְּרַחֲמֵי, בְּגִין דְּמִתְהַפְּכָן אַתְוָון. וְכָּל שֶׁכֵּן אַתְוָון דְּאִינוּן כְּגַוְונָא אָחֳרָא.
תרגום
נְקֻדּוֹתָיו בְּשָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת. ה' הָאַחֲרוֹנָה, אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ כְּלוּם. י' הִיא מוּאֶרֶת בְּהֶאָרַת נְקֻדָּה בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן מַמָּשׁ, וְאוֹתוֹ הַדִּיּוֹקָן מַמָּשׁ. ה', הֶאָרַת נְקֻדָּה בְּאוֹתוֹ הַגָּוֶן, וְסוֹד אֶחָד. ו' שֶׁהִיא הָאֶמְצַע, בְּסוֹדָהּ לִהְיוֹת הַכֹּל גּוּף וְרוּחַ, בְּדִיּוֹקָן וְהֶאָרָה שְׁלֵמָה, כָּרָאוּי. וְעַל כֵּן, שֵׁם זֶה שֵׁם רַחֲמִים, שֶׁאוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת בְּדִיּוֹקָן וְסוֹד אֶחָד, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. כְּשֶׁאוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת בַּעֲקִימָה זוֹ מִזּוֹ, אָז אֵין זֶה בְּדֶרֶךְ רַחֲמִים, שֶׁהֲרֵי בְּהִפּוּךְ עוֹמֵד. וְסוֹד זֶה, (שמות י״ד:כ׳) ׳וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם׳ (שמות יד, כ) - וְכוּ', בְּסוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַחֲרוּתוֹת שֶׁל הקב"ה, נִרְאֶה בְּאוֹתָם שְׁלֹשָׁה צְדָדִים. וְאוֹתוֹ הַהִפּוּךְ, אֵין זֶה בְּדֶרֶךְ רַחֲמִים, מִשּׁוּם שֶׁמִּתְהַפְּכוֹת הָאוֹתִיּוֹת. וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן בְּגָוֶן אַחֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: נקוהי בתלת אתוון קדמאין. ה בתראה, לית לה נהורא מגרמה כלום. י איהו אתנהיר ביה נהירו דנקודה בההוא גוונא ממש, וההוא דיוקנא ממש. ה, נהירו דנקודה בההוא גוונא, ורזא חדא. ו דאיהו אמצעיתא, ברזא דיליה למהוי כולא גופא ורוחא, בדיוקנא ונהירו שלים, כדקא יאות. ועל דא, שמא דא שמא דרחמי, דאתוון ונקודי בדיוקנא ורזא חדא, באורח מישר. כד אתוון ונקודי בעקימו דא מן דא, כדין לאו איהו באורח דרחמי, דהא בהפוכא קיימא. ורזא דא, (שמות י״ד:כ׳) ׳ויבא בין מחנה מצרים׳ כו', ברזא דאתוון גליפין דקודשא בריך הוא, אתחזי באינון תלת סטרין. וההוא דהפוכא, לאו איהו באורח דרחמי, בגין דמתהפכן אתוון. וכל שכן אתוון דאינון כגוונא אחרא.
התרגום: נקדותיו בשלש אותיות ראשונות. ה' האחרונה, אין לה אור מעצמה כלום. י' היא מוארת בהארת נקדה באותו הגון ממש, ואותו הדיוקן ממש. ה', הארת נקדה באותו הגון, וסוד אחד. ו' שהיא האמצע, בסודה להיות הכל גוף ורוח, בדיוקן והארה שלמה, כראוי. ועל כן, שם זה שם רחמים, שאותיות ונקדות בדיוקן וסוד אחד, בדרך ישרה. כשאותיות ונקדות בעקימה זו מזו, אז אין זה בדרך רחמים, שהרי בהפוך עומד. וסוד זה, (שמות י״ד:כ׳) ׳ויבא בין מחנה מצרים׳ (שמות יד, כ) - וכו', בסוד האותיות החרותות של הקב"ה, נראה באותם שלשה צדדים. ואותו ההפוך, אין זה בדרך רחמים, משום שמתהפכות האותיות. וכל שכן אותיות שהן בגון אחר.