׳והבית בהבנותו׳ - אבן שלמה בלחישה וספר תורה בלא נקדות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 7
לשון הזוהר
שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, לָא אִצְטְרִיךְ לִנְקוּדֵי וּלְטַעֲמֵי, אֶלָּא אִינוּן הֲווֹ אַתְיָין בִּסְתִימוּ וּלְחִישׁוּ, וּמִתְצַיְירִין בִּגְלִיפוּ צִיּוּרֵי מַקְדְּשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳, וַדַּאי, (מלכים א ו׳:ז׳) ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנֶה׳. ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה׳, וְלֹא חָסְרָה בְּאַתְוָון דַּקִּיקִין, כְּעוֹבָדָא דְּמַשְׁכְּנָא. ׳וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַּרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳. לֹא נִשְׁמַע וַדַּאי, דְּהָא אַתְרֵיהּ גָּרַם דְּאִיהוּ בִּלְחִישׁוּ. וְעַל דָּא, סֵפֶר תּוֹרָה דְּאִיהוּ דִּיוּקְנָא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, לֵית בֵּיהּ דִּיוּקְנָא דְּטַעֲמֵי וּנְקוּדֵי, דְּכוֹלָא סָתִים בְּגַוֵּיהּ, כְּגַוְונָא דִּדְיוֹקְנָא דְּרָזָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא קַדְמָאָה, דְּטַעֲמֵי וּנְקוּדֵי הֲווֹ סְתִימִין בְּגַוֵּיהּ.
תרגום
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, לֹא הָיָה צָרִיךְ לִנְקֻדּוֹת וּלְטְעָמִים, אֶלָּא הֵם הָיוּ בָּאִים בְּהֶסְתֵּר וּבִלְחִישָׁה, וּמְצֻיָּרִים בַּחֲרִיטַת צִיּוּרֵי הַמִּקְדָּשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳ - וַדַּאי, (מלכים א ו׳:ז׳) ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנֶה׳ (מלכים א ו, ז) - ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה׳, וְלֹא חָסְרָה בְּאוֹתִיּוֹת דַּקּוֹת, כְּמַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. ׳וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַּרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳ - לֹא נִשְׁמַע וַדַּאי, שֶׁהֲרֵי מְקוֹמוֹ גָּרַם שֶׁהוּא בִּלְחִישָׁה. וְעַל כֵּן, סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהוּא דִּיּוֹקַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֵין בּוֹ דִּיּוֹקַן שֶׁל טְעָמִים וּנְקֻדּוֹת, שֶׁהַכֹּל נִסְתָּר בְּתוֹכוֹ, כְּעֵין דִּיּוֹקַן סוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן, שֶׁטְּעָמִים וּנְקֻדּוֹת הָיוּ נִסְתָּרִים בְּתוֹכוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: שלמה מלכא, לא אצטריך לנקודי ולטעמי, אלא אינון הוו אתיין בסתימו ולחישו, ומתציירין בגליפו ציורי מקדשא. הדא הוא דכתיב, ׳והבית בהבנותו׳, ודאי, (מלכים א ו׳:ז׳) ׳אבן שלמה מסע נבנה׳. ׳אבן שלמה׳, ולא חסרה באתוון דקיקין, כעובדא דמשכנא. ׳ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו׳. לא נשמע ודאי, דהא אתריה גרם דאיהו בלחישו. ועל דא, ספר תורה דאיהו דיוקנא דבי מקדשא, לית ביה דיוקנא דטעמי ונקודי, דכולא סתים בגויה, כגוונא דדיוקנא דרזא דבי מקדשא קדמאה, דטעמי ונקודי הוו סתימין בגויה.
התרגום: שלמה המלך, לא היה צריך לנקדות ולטעמים, אלא הם היו באים בהסתר ובלחישה, ומצירים בחריטת ציורי המקדש. זהו שכתוב, ׳והבית בהבנותו׳ - ודאי, (מלכים א ו׳:ז׳) ׳אבן שלמה מסע נבנה׳ (מלכים א ו, ז) - ׳אבן שלמה׳, ולא חסרה באותיות דקות, כמעשה המשכן. ׳ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו׳ - לא נשמע ודאי, שהרי מקומו גרם שהוא בלחישה. ועל כן, ספר תורה שהוא דיוקן בית המקדש, אין בו דיוקן של טעמים ונקדות, שהכל נסתר בתוכו, כעין דיוקן סוד בית המקדש הראשון, שטעמים ונקדות היו נסתרים בתוכו.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בנח מאמר מא, א (עד.) - התאמה חלקית מתניתין ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים. רבי שמעון פתח והבית בהבנותו אבן שלמה מסע וגו' כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו. הנה המאמר הזה גדול הערך אין חקר לתבונתו כי הוא מגיד…
אור החמה: מן המקבילה בלך לך מאמר יח, א (פג:) - התאמה חלקית וילך למסעיו למפקד אתריה דריש למסעו ודריש למסעיו דיש אם למקרא ויש אם למסורת למפקד אתריה היינו אם למסורת מסעו כתי' דהיינו המלכות שהוא אתריה הראשון אברהם קדמאה לגיורין וכו' כנזכ'…
רמ"א: מן המקבילה בנח מאמר מא, א (עד.) - התאמה חלקית והבית בהבנותו והבית בהבנותו וכו'. עיין תיקון נ"ח מבאר זו (תקו"ז צב.) :