ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 85: שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם › פיסקה 5

אותיות דקות במעשה המשכן - ואותיות גדולות במעשה בית המקדש

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 5

לשון הזוהר

כָל אִינוּן צִיּוּרִין דְּמַשְׁכְּנָא, לָא הַוְיָן אֶלָּא רָזָא דְּאַתְוָון דַּקִּיקִין. בְּגִין דְּאִית אַתְוָון עִילָּאִין רַבְרְבִין, וְאִית אַתְוָון זְעִירִין דַּקִּיקִין. אַתְוָון זְעִירִין דַּקִּיקִין, אִינוּן עוֹבָדָא דְמַשְׁכְּנָא. אַתְוָון עִילָּאִין רַבְרְבִין, עוֹבָדָא דְבֵי מַקְדְּשָׁא דְּבַיִת רִאשׁוֹן, וְהַנֵּי לָא אִתְעֲבִידוּ לְאִתְקַּדְּשָׁא לְעֵילָא, אֶלָּא בְּצִיּוּרָא דָא. דְּרָזָא דִּנְקוּדֵי דְּאַתְוָון דַּקִּיקִין, אִינוּן מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא. וּנְקוּדֵי דְּאַתְוָון עִילָּאִין רַבְרְבִין, אִינוּן מִסִּטְרָא דְיָמִינָא. וְאִלֵּין כְּגַוְונָא דְאִלֵּין אִתְנָשׁוֹ מֵעָלְמָא, בַּר דְּאָתוֹ חַכִּימֵי, דְּקַבִּילוּ נְהִירוּ דְּחָכְמְתָא מִקַּדְמָאי, וַאֲקִימוּ לוֹן עַל אַתְוָון, לְנַטְלָא אַתְוָון מַטְלָנוֹן בְּגִינַיְיהוּ. וְעַל דָּא עֲבִידְתָּא דְמַשְׁכְּנָא, וַעֲבִידְתָּא דְּבֵי מַקְדְּשָׁא, בְּצִיּוּרָא נְקוּדֵי הֲווֹ שְׁלֵמִין בִּרְעוּתָא וְכַוָּנָה.

תרגום

כָּל אוֹתָם הַצִּיּוּרִים שֶׁל הַמִּשְׁכָּן, אֵינָם אֶלָּא סוֹד הָאוֹתִיּוֹת הַדַּקּוֹת. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְיֵשׁ אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת דַּקּוֹת. אוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת דַּקּוֹת, הֵן מַעֲשֵׂה הַמִּשְׁכָּן. אוֹתִיּוֹת עֶלְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, מַעֲשֵׂה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל בַּיִת רִאשׁוֹן, וְאֵלֶּה לֹא נַעֲשׂוּ לְהִתְקַדֵּשׁ לְמַעְלָה, אֶלָּא בְּצִיּוּר זֶה. שֶׁהֲרֵי סוֹד הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הַדַּקּוֹת, הֵן מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְהַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הֵן מִצַּד הַיָּמִין. וְאֵלֶּה כְּעֵין אֵלֶּה נִשְׁכְּחוּ מֵהָעוֹלָם, אֶלָּא שֶׁבָּאוּ חֲכָמִים, שֶׁקִּבְּלוּ הֶאָרַת הַחָכְמָה מֵהָרִאשׁוֹנִים, וְהֶעֱמִידוּם עַל הָאוֹתִיּוֹת, לָשֵׂאת אוֹתִיּוֹת מַשָּׂאָן בִּשְׁבִילָם. וְעַל כֵּן מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וּמְלֶאכֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בְּצִיּוּר הַנְּקֻדּוֹת הָיוּ שְׁלֵמוֹת בְּרָצוֹן וְכַוָּנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כל אינון ציורין דמשכנא, לא הוין אלא רזא דאתוון דקיקין. בגין דאית אתוון עילאין רברבין, ואית אתוון זעירין דקיקין. אתוון זעירין דקיקין, אינון עובדא דמשכנא. אתוון עילאין רברבין, עובדא דבי מקדשא דבית ראשון, והני לא אתעבידו לאתקדשא לעילא, אלא בציורא דא. דרזא דנקודי דאתוון דקיקין, אינון מסטרא דשמאלא. ונקודי דאתוון עילאין רברבין, אינון מסטרא דימינא. ואלין כגוונא דאלין אתנשו מעלמא, בר דאתו חכימי, דקבילו נהירו דחכמתא מקדמאי, ואקימו לון על אתוון, לנטלא אתוון מטלנון בגינייהו. ועל דא עבידתא דמשכנא, ועבידתא דבי מקדשא, בציורא נקודי הוו שלמין ברעותא וכונה.

התרגום: כל אותם הציורים של המשכן, אינם אלא סוד האותיות הדקות. משום שיש אותיות עליונות גדולות, ויש אותיות קטנות דקות. אותיות קטנות דקות, הן מעשה המשכן. אותיות עליונות גדולות, מעשה בית המקדש של בית ראשון, ואלה לא נעשו להתקדש למעלה, אלא בציור זה. שהרי סוד הנקדות של האותיות הדקות, הן מצד השמאל. והנקדות של האותיות העליונות הגדולות, הן מצד הימין. ואלה כעין אלה נשכחו מהעולם, אלא שבאו חכמים, שקבלו הארת החכמה מהראשונים, והעמידום על האותיות, לשאת אותיות משאן בשבילם. ועל כן מלאכת המשכן, ומלאכת בית המקדש, בציור הנקדות היו שלמות ברצון וכונה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים