שלש מדרגות אהיה אשר אהיה - בתחלת נבואתו של משה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 2
לשון הזוהר
וְסִימָנָא דָא שֵׁירוּתָא דִנְבוּאָה דְמשֶׁה, דְּעַד כָּאן לָא נָפְקַת סִיהֲרָא מִכִּסּוּיָה, לְאִתְנָהֲרָא מִגּוֹ שִׁמְשָׁא. וְכֵיוָן דְּסִיהֲרָא הֲוַת בַּחֲשׁוֹכָא, עַד כְּעָן שִׁמְשָׁא לָא נָהֵיר לְגַבָּהּ, וְאִידְרָא עִילָּאָה דָּא לָא אִתְגַּלְיָיא לְאַנְהָרָא, דְּהָא הַהוּא רֵיחָא עִילָּאָה, סָלְקָא לְגוֹ סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין, דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל, וּכְדֵין אֶהְיֶ"ה. וְכַד תָּב לְאַתְרֵיהּ, כְּדֵין קָיְימָא וַדַּאי לְאַנְהָרָא לְכוֹלָּא, וּכְדֵין אֲשֶׁר, אֶהְיֶה, דְּהָא כְדֵין אִתְתַּקְנָן לְאִתְמַלְיָא, מִגּוֹ שְׁבִיל חַד דַקִּיק, דְּעַיִּיל בֵּיהּ בִּסְתִימוּ. וְעִם כָּל דָּא, בִּשְׁמָהָן אִלֵּין, עַד כְּעָן לָא אִתְגַּלְיָיא לְאַנְהָרָא בּוּסִינִין. לְבָתַר אֶהְיֶה תְּלִיתָאָה, דְּהָא זְמִינַת לְאִתְגַּלְּיָא, וּלְאַפְשָׁטָא נְהוֹרִין לְכָל סְטַר, וְדָא אִיהוּ אֶהְיֶ"ה, הָא אֲנָא זַמִּין לְאִתְגַּלְּיָיא.
תרגום
וְסִימָן זֶה תְּחִלַּת הַנְּבוּאָה שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁעַד כָּאן לֹא יָצְאָה הַסִּיהֲרָא מִכִּסּוּיָהּ, לְהֵאִיר מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ. וְכֵיוָן שֶׁהַסִּיהֲרָא הָיְתָה בַּחֹשֶׁךְ, עַד עַכְשָׁיו הַשֶּׁמֶשׁ אֵינָהּ מְאִירָה אֵלֶיהָ, וְאִדְרָא עִלָּאָה זוֹ אֵינָהּ מִתְגַּלָּה לְהָאִיר, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ הָרֵיחַ הָעֶלְיוֹן, עוֹלֶה אֶל תּוֹךְ הַנִּסְתָּר שֶׁל כָּל הַנִּסְתָּרִים, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע כְּלָל, וְאָז אֶהְיֶ"ה. וּכְשֶׁחוֹזֶרֶת לִמְקוֹמָהּ, אָז עוֹמֶדֶת וַדַּאי לְהָאִיר לַכֹּל, וְאָז אֲשֶׁר, אֶהְיֶה, שֶׁהֲרֵי אָז מִתְתַּקְּנוֹת לְהִתְמַלֵּאת, מִתּוֹךְ שְׁבִיל אֶחָד דַּק, שֶׁנִּכְנָס בּוֹ בְּהֶסְתֵּר. וְעִם כָּל זֶה, בַּשֵּׁמוֹת הָאֵלֶּה, עַד עַכְשָׁיו אֵין מִתְגַּלֶּה לְהָאִיר הַנֵּרוֹת. אַחַר כָּךְ אֶהְיֶה הַשְּׁלִישִׁית, שֶׁהֲרֵי עֲתִידָה לְהִתְגַּלּוֹת, וּלְהִתְפַּשֵּׁט בְּאוֹרוֹת לְכָל צַד, וְזֶהוּ אֶהְיֶ"ה, הֲרֵי אֲנִי עָתִיד לְהִתְגַּלּוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וסימנא דא שירותא דנבואה דמשה, דעד כאן לא נפקת סיהרא מכסויה, לאתנהרא מגו שמשא. וכיון דסיהרא הות בחשוכא, עד כען שמשא לא נהיר לגבה, ואידרא עילאה דא לא אתגלייא לאנהרא, דהא ההוא ריחא עילאה, סלקא לגו סתימא דכל סתימין, דלא אתידע כלל, וכדין אהי"ה. וכד תב לאתריה, כדין קיימא ודאי לאנהרא לכולא, וכדין אשר, אהיה, דהא כדין אתתקנן לאתמליא, מגו שביל חד דקיק, דעייל ביה בסתימו. ועם כל דא, בשמהן אלין, עד כען לא אתגלייא לאנהרא בוסינין. לבתר אהיה תליתאה, דהא זמינת לאתגליא, ולאפשטא נהורין לכל סטר, ודא איהו אהי"ה, הא אנא זמין לאתגלייא.
התרגום: וסימן זה תחלת הנבואה של משה, שעד כאן לא יצאה הסיהרא מכסויה, להאיר מתוך השמש. וכיון שהסיהרא היתה בחשך, עד עכשיו השמש אינה מאירה אליה, ואדרא עלאה זו אינה מתגלה להאיר, שהרי אותו הריח העליון, עולה אל תוך הנסתר של כל הנסתרים, שאינו נודע כלל, ואז אהי"ה. וכשחוזרת למקומה, אז עומדת ודאי להאיר לכל, ואז אשר, אהיה, שהרי אז מתתקנות להתמלאת, מתוך שביל אחד דק, שנכנס בו בהסתר. ועם כל זה, בשמות האלה, עד עכשיו אין מתגלה להאיר הנרות. אחר כך אהיה השלישית, שהרי עתידה להתגלות, ולהתפשט באורות לכל צד, וזהו אהי"ה, הרי אני עתיד להתגלות.