ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 85: שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם › פיסקה 14

ארבע אלפין בבראשית ברא אלהים את - וארבעה זווגים זכר ונקבה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 14

לשון הזוהר

(בראשית א׳:א׳) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת, הָא הָכָא אַרְבַּע אַלְפִין, מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא דְּכַר וְנוּקְבָא, בְּאַרְבַּע תֵּיבִין, בְּכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה א' דְּאִיהוּ דְכַר. וּבְכָל תֵּיבָה וְתֵיבָה, אָת חַד דְּאִיהוּ נוּקְבָא. וּבְסִפְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, בְּרֵאשִׁית, אָדָם וְאִתְּתֵיהּ. בָּרָא, אַבְרָהָם וְנוּקְבֵיהּ. אֱלֹהִים, יִצְחָק וְנוּקְבֵיהּ. אֵת, יַעֲקֹב וְנוּקְבֵיהּ. וְאִי תֵימָא אֶת נוּקְבָא בְּכָל אֲתַר. תָּא חֲזֵי, א דְּכַר, ת נוּקְבָא כְּלִילָן תַּרְוַיְיהוּ כַּחֲדָא, וְנוּקְבָא אִתְחֲזֵי בִּשְׁלִימוּ, כְּלִילָא בְּרָזָא דְּכָל אַתְוָון. וּבְגִין כָּךְ אֶת, אַף עַל גַּב דְּנוּקְבָא אִיהוּ, אֲבָל אִיהִי בְּרָזָא דִּכְלָלָא דִּדְכוּרָא. וְעַל דָּא אַרְבָּעָא זִוּוּגִין אִינוּן הָכָא. וּבְכָל אֲתַר א דְּכַר, דְּמִתְחַבְּרָא בְּנוּקְבָא בְּאָת אָחֳרָא, קִרְיַת אַרְבַּע, עַל דְּאִתְחַבְּרוּ אַרְבַּע רַבְרְבָן מְמַנָּן דְּעָלְמָא תַּמָּן.

תרגום

(בראשית א׳:א׳) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת, הֲרֵי כָּאן אַרְבַּע אָלֶפִין, מִתְחַבְּרוֹת כְּאֶחָד זָכָר וּנְקֵבָה, בְּאַרְבַּע תֵּבוֹת, בְּכָל תֵּבָה וְתֵבָה א' שֶׁהוּא זָכָר. וּבְכָל תֵּבָה וְתֵבָה, אוֹת אַחַת שֶׁהִיא נְקֵבָה. וּבְסֵפֶר שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא, בְּרֵאשִׁית, אָדָם וְאִשְׁתּוֹ. בָּרָא, אַבְרָהָם וּבַת זוּגוֹ. אֱלֹהִים, יִצְחָק וּבַת זוּגוֹ. אֵת, יַעֲקֹב וּבַת זוּגוֹ. וְאִם תֹּאמַר, אֵת נְקֵבָה בְּכָל מָקוֹם. בֹּא רְאֵה, א' זָכָר, ת' נְקֵבָה, כְּלוּלוֹת שְׁתֵּיהֶן כְּאֶחָד, וְהַנְּקֵבָה נִרְאֵית בִּשְׁלֵמוּת, כְּלוּלָה בְּסוֹד כָּל הָאוֹתִיּוֹת. וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵת, אַף עַל גַּב שֶׁנְּקֵבָה הִיא, אֲבָל הִיא בְּסוֹד כְּלָל הַזָּכָר. וְעַל כֵּן אַרְבָּעָה זִוּוּגִים יֵשׁ כָּאן. וּבְכָל מָקוֹם א' זָכָר, שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּנְּקֵבָה בְּאוֹת אַחֶרֶת, קִרְיַת אַרְבַּע, עַל שֶׁהִתְחַבְּרוּ אַרְבָּעָה מְמֻנִּים גְּדוֹלִים שֶׁל הָעוֹלָם שָׁם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (בראשית א׳:א׳) בראשית ברא אלהים את, הא הכא ארבע אלפין, מתחברן כחדא דכר ונוקבא, בארבע תיבין, בכל תיבה ותיבה א' דאיהו דכר. ובכל תיבה ותיבה, את חד דאיהו נוקבא. ובספרא דרב המנונא סבא, בראשית, אדם ואתתיה. ברא, אברהם ונוקביה. אלהים, יצחק ונוקביה. את, יעקב ונוקביה. ואי תימא את נוקבא בכל אתר. תא חזי, א דכר, ת נוקבא כלילן תרוייהו כחדא, ונוקבא אתחזי בשלימו, כלילא ברזא דכל אתוון. ובגין כך את, אף על גב דנוקבא איהו, אבל איהי ברזא דכללא דדכורא. ועל דא ארבעא זווגין אינון הכא. ובכל אתר א דכר, דמתחברא בנוקבא באת אחרא, קרית ארבע, על דאתחברו ארבע רברבן ממנן דעלמא תמן.

התרגום: (בראשית א׳:א׳) בראשית ברא אלהים את, הרי כאן ארבע אלפין, מתחברות כאחד זכר ונקבה, בארבע תבות, בכל תבה ותבה א' שהוא זכר. ובכל תבה ותבה, אות אחת שהיא נקבה. ובספר של רב המנונא סבא, בראשית, אדם ואשתו. ברא, אברהם ובת זוגו. אלהים, יצחק ובת זוגו. את, יעקב ובת זוגו. ואם תאמר, את נקבה בכל מקום. בא ראה, א' זכר, ת' נקבה, כלולות שתיהן כאחד, והנקבה נראית בשלמות, כלולה בסוד כל האותיות. ומשום כך את, אף על גב שנקבה היא, אבל היא בסוד כלל הזכר. ועל כן ארבעה זווגים יש כאן. ובכל מקום א' זכר, שמתחבר בנקבה באות אחרת, קרית ארבע, על שהתחברו ארבעה ממנים גדולים של העולם שם.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בתרומה מאמר סא, ה (קסא.) בראשית ברא וגומר אסתכל בה כח הבינה ואורה באה אל הת"ת אל בחינה זו ומוציא הויה זו אל מציאות ההגלות וכן כולם והתקרב הת"ת אל הבינה לשאוב כח להתפשט אמ' אצלו אמון: כל מלה ומלה לא וגומר שאין קיום…

הסולם: מן המקבילה בתרומה מאמר סא, ה (קסא.) ואי תימא מאן וכו': ואם תאמר, מי יכול להיות אומן אצל הקב"ה. אלא הסתכלות הקב"ה היה באפן זה, שכתוב בתורה, בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, הסתכל במלה זו וברא את השמים. בתורה, כתוב בה, ויאמר…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: