התהפכות הא' כלפי נקבתו - ואין שכינה שורה אלא בזכר ונקבה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חדרי השמות הקדושים אהיה אל אלהים ונקודותיהם · מאמר 85 · פיסקה 13
לשון הזוהר
תּוּ, א' דָא, אִתְפַּשַּׁט וְאִתְכְּלֵיל בִּכְלָלָא דְּכָלְהוֹ, וְכֵיוָן דְּאִיהוּ כָּלֵיל בִּשְׁלִימוּ דִּתְרֵין סִטְרִין, דְּאִתְעָרוֹ דִּתְלָתָא, אִתְעַר לְגַבֵּי נוּקְבֵיהּ, וְאִתְהַפַּךְ א בְּרָזָא אָחֳרָא. וְנָטֵיל נוּקְבֵיהּ לְתַתָּא מִינֵּיהּ, וּמִתְחַבְּרָאן כַּחֲדָא, וּכְדֵין נְקוּדָה עִילָּאָה שַׁרְיָא עֲלֵיהּ, לְאַחֲזָאָה דִּנְהוֹרָא עִילָּאָה, נְקוּדָה קַמַּיְיתָא, בְּרָזָא דִשְׁכִינְתָּא עִילָּאָה, לָא שַׁרְיָא אֶלָּא בַּאֲתַר דְּאִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָא מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא.
תרגום
עוֹד, א' זֶה, מִתְפַּשֵּׁט וְנִכְלָל בִּכְלַל כֻּלָּם, וְכֵיוָן שֶׁהוּא כּוֹלֵל בִּשְׁלֵמוּת שֶׁל שְׁנֵי הַצְּדָדִים, שֶׁהִתְעוֹרְרוּת שֶׁל שְׁלֹשָׁה, מִתְעוֹרֵר כְּלַפֵּי נְקֵבָתוֹ, וְנֶהְפָּךְ א' בְּסוֹד אַחֵר. וְנוֹשֵׂא אֶת נְקֵבָתוֹ לְמַטָּה מִמֶּנּוּ, וּמִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, וְאָז נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה שׁוֹרָה עָלָיו, לְהַרְאוֹת אֶת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן, נְקֻדָּה רִאשׁוֹנָה, בְּסוֹד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁזָּכָר וּנְקֵבָה מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו, א' דא, אתפשט ואתכליל בכללא דכלהו, וכיון דאיהו כליל בשלימו דתרין סטרין, דאתערו דתלתא, אתער לגבי נוקביה, ואתהפך א ברזא אחרא. ונטיל נוקביה לתתא מיניה, ומתחבראן כחדא, וכדין נקודה עילאה שריא עליה, לאחזאה דנהורא עילאה, נקודה קמייתא, ברזא דשכינתא עילאה, לא שריא אלא באתר דאיהו דכר ונוקבא מתחברן כחדא.
התרגום: עוד, א' זה, מתפשט ונכלל בכלל כלם, וכיון שהוא כולל בשלמות של שני הצדדים, שהתעוררות של שלשה, מתעורר כלפי נקבתו, ונהפך א' בסוד אחר. ונושא את נקבתו למטה ממנו, ומתחברים כאחד, ואז נקדה עליונה שורה עליו, להראות את האור העליון, נקדה ראשונה, בסוד השכינה העליונה, אינה שורה אלא במקום שזכר ונקבה מתחברים כאחד.