׳ושמחת בחגך׳ שמחת המניח תפלין - ׳שמניך טובים׳ ו ׳שמן תורק שמך׳
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ימים טובים כתפלין של הקב"ה וסוד ׳משכני׳ וחדרי המלך · מאמר 84 · פיסקה 7
לשון הזוהר
מַאן דְּמַנַּח תְּפִילִּין, אִצְטְרִיךְ לְמֶחֱדֵי. וְעַל דָּא כְּתִיב, וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ. בִּתְפִילִּין דְּמָארֵי עַלְמָא אִצְטְרִיךְ לְמֶחֱדֵי. וְחֶדְוָה דָא, בְּמוֹעֵד וּבְחוּלוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בִּתְפִילִּין דְּרֵישָׁא, וּבִתְפִילִּין דִּדְרוֹעָא. בְּיוֹם טוֹב מֵהַהוּא רֵיחָא עִילָּאָה, ׳שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים׳, תְּפִילִּין דְּרֵישָׁא. בְּחוּלוֹ שֶׁל מוֹעֵד, ׳שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ׳, תְּפִלָּה שֶׁל יַד, דְּקָא סַלְקָא לְאִתְאַחֲדָא בְּאוֹרַח סָתֵים בִּתְפִילִּין דְּרֵישָׁא.
תרגום
מִי שֶׁמַּנִּיחַ תְּפִלִּין, צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ. ׳וְעַל כֵּן׳ כָּתוּב, ׳וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ׳. בִּתְפִלִּין שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ. וְשִׂמְחָה זוֹ, בְּמוֹעֵד וּבְחֹל הַמּוֹעֵד, בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וּבִתְפִלִּין שֶׁל זְרוֹעַ. בְּיוֹם טוֹב, מֵאוֹתוֹ הָרֵיחַ הָעֶלְיוֹן, ׳שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים׳, תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. בְּחֹל הַמּוֹעֵד, ׳שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ׳, תְּפִלָּה שֶׁל יָד, שֶׁעוֹלָה לְהִתְאַחֵד בְּדֶרֶךְ נִסְתֶּרֶת בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן דמנח תפילין, אצטריך למחדי. ועל דא כתיב, ושמחת בחגך. בתפילין דמארי עלמא אצטריך למחדי. וחדוה דא, במועד ובחולו של מועד, בתפילין דרישא, ובתפילין דדרועא. ביום טוב מההוא ריחא עילאה, ׳שמניך טובים׳, תפילין דרישא. בחולו של מועד, ׳שמן תורק שמך׳, תפלה של יד, דקא סלקא לאתאחדא באורח סתים בתפילין דרישא.
התרגום: מי שמניח תפלין, צריך לשמח. ׳ועל כן׳ כתוב, ׳ושמחת בחגך׳. בתפלין של רבון העולם צריך לשמח. ושמחה זו, במועד ובחל המועד, בתפלין של ראש, ובתפלין של זרוע. ביום טוב, מאותו הריח העליון, ׳שמניך טובים׳, תפלין של ראש. בחל המועד, ׳שמן תורק שמך׳, תפלה של יד, שעולה להתאחד בדרך נסתרת בתפלין של ראש.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה בחיי שרה מאמר טו, יח (קכח:) האי מערתא לאו איהי כפלתא בתמיה וכי אינה כפולה והרי קראה מערת המכפלה שהמערה כפולה וקרי לה לבתר מערת שדה המכפלה דמשמע שהשדה הוא כפול ולא המערה ותירץ
הסולם: מן המקבילה בחיי שרה מאמר טו, יח (קכח:) ר' אלעזר שאיל לאבוי וכו': ר"א שאל את אביו, אמר, מערה הזו איננה מכפלה, שהרי כתוב מערת המכפלה, ואחר כך קרא אותה הכתוב, מערת שדה המכפלה, הרי שהשדה נקרא מכפלה, ולא המערה.