שאלת רבי אלעזר בתפלה של יד - יד כהה האסורה במלאכה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ימים טובים כתפלין של הקב"ה וסוד ׳משכני׳ וחדרי המלך · מאמר 84 · פיסקה 4
לשון הזוהר
רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאֵיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, אָמַר לֵיהּ, תֵּינַח תְּפִילִּין דְּרֵישָׁא, דְּשָׁרְיָין עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּעַמָּא קַדִּישָׁא בְּיוֹם טוֹב. תְּפִילִּין שֶׁל יַד, דְּאִיהִי חוּלוֹ שֶׁל מוֹעֵד, אֵיךְ אֲנַן אֲחָדִין לָהּ. אָמַר לֵיהּ, בְּגִין דַּאֲנַן אֲחָדִין לָהּ, וְאִיהִי יַ"ד כֵּהָה, אָסוּר לְמֶעְבַּד עֲבִידְתָּא בְּסִטְרָא דִילָהּ, וְאִצְטְרִיךְ לְמֶעְבַּד חֶדְוָה, בְּסִטְרָא דִתְפִילִּין דְּרֵישָׁא.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן אָבִיו, אָמַר לוֹ, נִיחָא תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁשּׁוֹרוֹת עַל רָאשֵׁיהֶם שֶׁל עַם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹם טוֹב. תְּפִלִּין שֶׁל יָד, שֶׁהִיא חֹל הַמּוֹעֵד, אֵיךְ אָנוּ אוֹחֲזִים אוֹתָהּ. אָמַר לוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִים אוֹתָהּ, וְהִיא יָד כֵּהָה, אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּצַד שֶׁלָּהּ, וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה, בְּצַד תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר שאיל לרבי שמעון אבוי, אמר ליה, תינח תפילין דרישא, דשריין על רישיהון דעמא קדישא ביום טוב. תפילין של יד, דאיהי חולו של מועד, איך אנן אחדין לה. אמר ליה, בגין דאנן אחדין לה, ואיהי י"ד כהה, אסור למעבד עבידתא בסטרא דילה, ואצטריך למעבד חדוה, בסטרא דתפילין דרישא.
התרגום: רבי אלעזר שאל את רבי שמעון אביו, אמר לו, ניחא תפלין של ראש, ששורות על ראשיהם של עם הקדוש ביום טוב. תפלין של יד, שהיא חל המועד, איך אנו אוחזים אותה. אמר לו, משום שאנו אוחזים אותה, והיא יד כהה, אסור לעשות מלאכה בצד שלה, וצריך לעשות שמחה, בצד תפלין של ראש.
מן המפרשים
מקדש מלך: מן המקבילה באמור מאמר מ, ל (קב:) ◆ בגין לאמשכא וכו' דהיא אימא עילאה בדרגין ידיען ה"ג ור"ל להמשיך הארת אימא דרך ו"ק דזעיר עד המ' הנק' אימא תתאה. וע"ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא אימא עילאה נהרא לאימא תתאה וע"ד יום הכפורים…
הסולם: מן המקבילה באמור מאמר מ, ל (קב:) רבי אלעזר שאל וכו' : ר"א שאל לר' שמעון אביו, יום הזה, דיוה"כ, למה תלוי במקום ההוא, בבינה, שהמלכות עולה לבינה, שה"ס השמאל, ולא במקום אחר, שהרי יפה היה שיהיה בהמדרגה שהמלך שרוי בה יותר מכל,…