׳משכני אחריך נרוצה׳ - השכינה משכון בתוך ישראל שלא ישכחם לעולם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ימים טובים כתפלין של הקב"ה וסוד ׳משכני׳ וחדרי המלך · מאמר 84 · פיסקה 12
לשון הזוהר
(שיר השירים א׳:ד׳) ׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳. כְּתִיב, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְגו'. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהַב שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוֵי רְבִיעָא עֲלַיְיהוּ, כְּאִימָּא עַל בְּנִין, וְלַאֲגָנָא עֲלַיְיהוּ בְּכָל סִטְרִין. וְכָל זִמְנָא דְּהַהִיא אִימָּא קַדִּישָׁא יָתְבָא עֲלַיְיהוּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָתֵי לְדַיָּירָא עִמְּהוֹן. בְּגִין דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שָׁבֵיק לָהּ לְעָלְמִין, וְכָל חֲבִיבוּ דִּלְעֵילָא עֲלָהּ אִיהוּ. וּבְגִין כָּךְ, יְהַב לָהּ מַשְׁכּוֹנָא בְּגַוַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, לְמִנְדַע דְּלָא יִנְשֵׁי לוֹן, וְלָא יִשְׁבּוֹק לוֹן לְעָלְמִין. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּהַהוּא מַשְׁכּוֹנָא בְּגַוַיְיהוּ. וְהִיא אָמְרַת, מַשְׁכּוֹנָא הֲוֵיתִי בְּתַתָּאי, אֱהֵא מַשְׁכּוֹנָא לְגַבָּךְ, וּלְסָלְקָא לְקִבְלָךְ, וַאֲנָא וּבְנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה.
תרגום
(שיר השירים א׳:ד׳) ׳מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה׳. כָּתוּב, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְגוֹ'. בֹּא רְאֵה, הקב"ה נָתַן אֶת שְׁכִינָתוֹ בֵּין יִשְׂרָאֵל, לִהְיוֹת רְבוּצָה עֲלֵיהֶם, כְּאֵם עַל בָּנִים, וּלְהָגֵן עֲלֵיהֶם מִכָּל צַד. וְכָל זְמַן שֶׁאוֹתָהּ הָאֵם הַקְּדוֹשָׁה יוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם, הקב"ה בָּא לָדוּר עִמָּהֶם. מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי הקב"ה אֵינוֹ עוֹזֵב אוֹתָהּ לְעוֹלָם, וְכָל חִבָּה שֶׁל מַעְלָה עָלֶיהָ הִיא. וּמִשּׁוּם כָּךְ, נָתַן לָהּ מַשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לָדַעַת שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אוֹתָם, וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתָם לְעוֹלָם. מַה טַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַמַּשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם. וְהִיא אָמְרָה, מַשְׁכּוֹן הָיִיתִי בְּמַטָּה שֶׁלִּי, אֶהְיֶה מַשְׁכּוֹן אֶצְלְךָ, וְלַעֲלוֹת לְקִרְאתְךָ, וַאֲנִי וּבָנַי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (שיר השירים א׳:ד׳) ׳משכני אחריך נרוצה׳. כתיב, ונתתי משכני בתוככם וגו'. תא חזי, קודשא בריך הוא יהב שכינתיה ביניהון דישראל, למהוי רביעא עלייהו, כאימא על בנין, ולאגנא עלייהו בכל סטרין. וכל זמנא דההיא אימא קדישא יתבא עלייהו, קודשא בריך הוא אתי לדיירא עמהון. בגין דהא קודשא בריך הוא לא שביק לה לעלמין, וכל חביבו דלעילא עלה איהו. ובגין כך, יהב לה משכונא בגוייהו דישראל, למנדע דלא ינשי לון, ולא ישבוק לון לעלמין. מאי טעמא, בגין דההוא משכונא בגוייהו. והיא אמרת, משכונא הויתי בתתאי, אהא משכונא לגבך, ולסלקא לקבלך, ואנא ובני אחריך נרוצה.
התרגום: (שיר השירים א׳:ד׳) ׳משכני אחריך נרוצה׳. כתוב, ונתתי משכני בתוככם וגו'. בא ראה, הקב"ה נתן את שכינתו בין ישראל, להיות רבוצה עליהם, כאם על בנים, ולהגן עליהם מכל צד. וכל זמן שאותה האם הקדושה יושבת עליהם, הקב"ה בא לדור עמהם. משום שהרי הקב"ה אינו עוזב אותה לעולם, וכל חבה של מעלה עליה היא. ומשום כך, נתן לה משכון בתוכם של ישראל, כדי לדעת שלא ישכח אותם, ולא יעזב אותם לעולם. מה טעם, משום שאותו המשכון בתוכם. והיא אמרה, משכון הייתי במטה שלי, אהיה משכון אצלך, ולעלות לקראתך, ואני ובני אחריך נרוצה.
מן המפרשים
כתם פז: מן המקבילה בויחי מאמר לח, טו (רכט:) - התאמה חלקית ת"ח בשבעין ותרין נהורין אסתלק עטרא דכל משריין עיגולא דעלמא וכו' קרא למדת המלכו"ת עטרא דכל משריין לפי שהיא עטר"ה עליהם. ועיגולא דעלמא לפי שהיא סובבת עליהם ומקפת אותם כעיגולא…
מקדש מלך: מן המקבילה בויחי מאמר לח, טו (רכט:) - התאמה חלקית איהו אתר לההוא רוחא דכל רוחין פי' הבינה שהיא רוחא דכל רוחין מאירה למלכות. הכא רזא דכל רזין אתטמר בגויה גרסינן. ור"ל כל המוחין כולם שנקראים רזא דכל רזין גנוזים בתוך המ' לפי שהם…
אור החמה: מן המקבילה בויחי מאמר לח, טו (רכט:) - התאמה חלקית ת"ח בשבעין ותרין נהורין היינו: סנהדרין שבהיכל הזכות. אסתלק עטרא פי' מלכות אשר היא עטרה בראש כל מחנו' קדושים אסתלק כלו' מתעלית למעלה ע"י אלו הע"ב נהורין ואפשר נמי אסתלק שהוא…