הלבושים שהיו בפקדון אצל עשו - שהכירו בעליהם והעלו ריח בדיוקן אדם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ימים טובים כתפלין של הקב"ה וסוד ׳משכני׳ וחדרי המלך · מאמר 84 · פיסקה 10
לשון הזוהר
אֶלָּא, בְּגָדָיו וַדַּאי הֲווֹ אִינוּן לְבוּשִׁין מַמָּשׁ, וְלָאו דְּעֵשָׂו. וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב בִּגְדֵי עֵשָׂו, בְּטוֹפְסָא הֲווֹ גַּבֵּיהּ. כְּגַוְונָא דָא הַהוּא בְּאֵר דִּיתֵיב עֲלֵיהּ יַעֲקֹב, וִיתֵיב עֲלֵיהּ משֶׁה, בְּטוֹפְסָא הֲוָה לְגַבֵּי אָחֳרָנִין, כֵּיוָן דַּאֲתָא יַעֲקֹב אִשְׁתְּמוֹדַע בֵּירָא לְמָארֵיהּ, וּסְלִיקוּ מַיָא לְגַבֵּיהּ, וְכֵן לְגַבֵּי משֶׁה. כְגַוְונָא דָא, אִינוּן לְבוּשִׁין, בְּטוֹפְסָא הֲווֹ לְגַבֵּי עֵשָׂו, כֵּיוָן דְּאַלְבֵּישׁ לוֹן יַעֲקֹב, אִשְׁתְּמוֹדְעוּ מָאנִין לְמָארֵיהוֹן. מִיּוֹמָא דַּעֲבֵיד לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא סְלִיקוּ רֵיחִין דִּילְהוֹן, עַד זִמְנָא דָא דְּלָבֵישׁ לוֹן יַעֲקֹב, דְּהָא אֲהַדְּרוּ לְבוּשִׁין לִדְיוֹקְנַיְיהוּ. יַעֲקֹב דִּיוּקְנָא דְּאָדָם וַדַּאי הֲוָה, וְשַׁפִּירוּ דִּילֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּחָמוֹ לְבוּשִׁין דִּיוּקְנָא דְאָדָם, סְלִיקוּ רֵיחָא.
תרגום
אֶלָּא, בְּגָדָיו וַדַּאי הָיוּ אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים מַמָּשׁ, וְלֹא שֶׁל עֵשָׂו. וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב 'בִּגְדֵי עֵשָׂו', כְּפִקָּדוֹן הָיוּ אֶצְלוֹ. כְּדֻגְמַת זֶה אוֹתָהּ הַבְּאֵר שֶׁיָּשַׁב עָלֶיהָ יַעֲקֹב, וְיָשַׁב עָלֶיהָ מֹשֶׁה, כְּפִקָּדוֹן הָיְתָה אֵצֶל אֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא יַעֲקֹב, הִכִּירָה הַבְּאֵר אֶת בַּעֲלָהּ, וְעָלוּ הַמַּיִם לְקִרְאתוֹ, וְכֵן לְגַבֵּי מֹשֶׁה. כְּדֻגְמַת זֶה, אוֹתָם הַלְּבוּשִׁים, כְּפִקָּדוֹן הָיוּ אֵצֶל עֵשָׂו, כֵּיוָן שֶׁהִלְבִּישָׁם יַעֲקֹב, הִכִּירוּ הַכֵּלִים אֶת בְּעָלֵיהֶם. מֵהַיּוֹם שֶׁעָשָׂה אוֹתָם הקב"ה, לֹא עָלוּ רֵיחוֹתֵיהֶם, עַד הַזְּמַן הַזֶּה שֶׁלָּבַשׁ אוֹתָם יַעֲקֹב, שֶׁהֲרֵי חָזְרוּ הַלְּבוּשִׁים לְדִיּוֹקְנָם. יַעֲקֹב דִּיּוֹקַן אָדָם וַדַּאי הָיָה, וְיָפְיוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ הַלְּבוּשִׁים דִּיּוֹקַן אָדָם, עָלָה הָרֵיחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אלא, בגדיו ודאי הוו אינון לבושין ממש, ולאו דעשו. ואף על גב דכתיב בגדי עשו, בטופסא הוו גביה. כגוונא דא ההוא באר דיתיב עליה יעקב, ויתיב עליה משה, בטופסא הוה לגבי אחרנין, כיון דאתא יעקב אשתמודע בירא למאריה, וסליקו מיא לגביה, וכן לגבי משה. כגוונא דא, אינון לבושין, בטופסא הוו לגבי עשו, כיון דאלביש לון יעקב, אשתמודעו מאנין למאריהון. מיומא דעביד לון קודשא בריך הוא, לא סליקו ריחין דילהון, עד זמנא דא דלביש לון יעקב, דהא אהדרו לבושין לדיוקנייהו. יעקב דיוקנא דאדם ודאי הוה, ושפירו דיליה, בשעתא דחמו לבושין דיוקנא דאדם, סליקו ריחא.
התרגום: אלא, בגדיו ודאי היו אותם הלבושים ממש, ולא של עשו. ואף על גב שכתוב 'בגדי עשו', כפקדון היו אצלו. כדגמת זה אותה הבאר שישב עליה יעקב, וישב עליה משה, כפקדון היתה אצל אחרים, כיון שבא יעקב, הכירה הבאר את בעלה, ועלו המים לקראתו, וכן לגבי משה. כדגמת זה, אותם הלבושים, כפקדון היו אצל עשו, כיון שהלבישם יעקב, הכירו הכלים את בעליהם. מהיום שעשה אותם הקב"ה, לא עלו ריחותיהם, עד הזמן הזה שלבש אותם יעקב, שהרי חזרו הלבושים לדיוקנם. יעקב דיוקן אדם ודאי היה, ויפיו, בשעה שראו הלבושים דיוקן אדם, עלה הריח.