משנה ברייתא וגוף בתקוניהם - ומחלוקת מותר ואסור כקשוטי הכלה
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - קשוט הכלה ונשיקותיה משבע דרגות ומיין עליון וסוד הריח · מאמר 83 · פיסקה 3
לשון הזוהר
מִשְּׁנָה אִיהִי שֵׁרוּתָא דְרֵישָׁא, בְּרָזָא דְּתִיקוּנָא דְּאִתְחֲזֵי לָהּ, בָּרַיְיתָא אִיהִי בְּרָזָא דְּתִיקּוּנָא יַרְכִין וְרַגְלִין. גּוּפָא בְּתִיקּוּנָא דְּאִתְחֲזֵי לָהּ. אָתָאן עוּלֵימְתָהָא, מְקָרְבִין לָהּ, לְתַקָּנָא לָהּ. דָּא אֲמַר מוּתָּר, וְדָא אֲמַר אָסוּר, דְּדָא אִיהוּ קִישּׁוּטָא דְּכַלָּה, כַּד מְקַשְׁטֵי לָהּ. דָּא אֲמַר כַּד מְקַשְׁטֵי, הָכֵי אָזְלָא קִישׁוּטָא דָא. וְדָא אֲמַר לָאו הָכֵי. דָּא אֲמָרָה קִישּׁוּטָא דְרֵישָׁא הָכֵי אָסִיר וּמְהַדַּק. וְדָא אֲמָרָה כִּיפָה דְרֵישָׁא מוּתָּר בְּסִטְרָא דָא, וְאָסִיר וּמְהַדַּק בְּסִטְרָא דָא. דָּא אֲמָרָה, קִישּׁוּטָא דְדַהֲבָא דָא, בִּלְבוּשָׁא דָא, אִיהוּ פָּסוּל לְמֶהֱוֵי קִישּׁוּטָא לְגַבֵּי דָא. וְדָא אֲמַר, כָּשֵׁר וְיָאוֹת הוּא לְאִתְחֲזָאָה דָּא בְּדָא. וְכָל דָּא אִיהוּ תִּיקּוּנָא וְקִישּׁוּטָא דְכַלָּה.
תרגום
מִשְׁנָה הִיא הַתְחָלַת הָרֹאשׁ, בְּסוֹד הַתִּקּוּן הָרָאוּי לָהּ, בָּרַיְתָא הִיא בְּסוֹד תִּקּוּן הַיְרֵכַיִם וְהָרַגְלַיִם. הַגּוּף בַּתִּקּוּן הָרָאוּי לוֹ. בָּאוֹת נַעֲרוֹתֶיהָ, מְקָרְבוֹת אֵלֶיהָ, לְתַקֵּן אוֹתָהּ. זוֹ אוֹמֶרֶת מֻתָּר, וְזוֹ אוֹמֶרֶת אָסוּר, שֶׁזֶּה הוּא קִשּׁוּט הַכַּלָּה, כְּשֶׁמְּקַשְּׁטִים אוֹתָהּ. זוֹ אוֹמֶרֶת כְּשֶׁמְּקַשְּׁטִים, כָּךְ הוֹלֵךְ קִשּׁוּט זֶה. וְזוֹ אוֹמֶרֶת לֹא כֵּן. זוֹ אָמְרָה קִשּׁוּט הָרֹאשׁ כָּךְ אָסוּר וּמְהֻדָּק. וְזוֹ אָמְרָה כִּפַּת הָרֹאשׁ מֻתֶּרֶת בְּצַד זֶה, וַאֲסוּרָה וּמְהֻדֶּקֶת בְּצַד זֶה. זוֹ אָמְרָה, קִשּׁוּט זָהָב זֶה, בִּלְבוּשׁ זֶה, פָּסוּל לִהְיוֹת קִשּׁוּט לְעֻמַּת זֶה. וְזוֹ אָמְרָה, כָּשֵׁר וְיָאֶה הוּא לְהֵרָאוֹת זֶה בָּזֶה. וְכָל זֶה הוּא תִּקּוּן וְקִשּׁוּט הַכַּלָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: משנה איהי שרותא דרישא, ברזא דתיקונא דאתחזי לה, ברייתא איהי ברזא דתיקונא ירכין ורגלין. גופא בתיקונא דאתחזי לה. אתאן עולימתהא, מקרבין לה, לתקנא לה. דא אמר מותר, ודא אמר אסור, דדא איהו קישוטא דכלה, כד מקשטי לה. דא אמר כד מקשטי, הכי אזלא קישוטא דא. ודא אמר לאו הכי. דא אמרה קישוטא דרישא הכי אסיר ומהדק. ודא אמרה כיפה דרישא מותר בסטרא דא, ואסיר ומהדק בסטרא דא. דא אמרה, קישוטא דדהבא דא, בלבושא דא, איהו פסול למהוי קישוטא לגבי דא. ודא אמר, כשר ויאות הוא לאתחזאה דא בדא. וכל דא איהו תיקונא וקישוטא דכלה.
התרגום: משנה היא התחלת הראש, בסוד התקון הראוי לה, בריתא היא בסוד תקון הירכים והרגלים. הגוף בתקון הראוי לו. באות נערותיה, מקרבות אליה, לתקן אותה. זו אומרת מתר, וזו אומרת אסור, שזה הוא קשוט הכלה, כשמקשטים אותה. זו אומרת כשמקשטים, כך הולך קשוט זה. וזו אומרת לא כן. זו אמרה קשוט הראש כך אסור ומהדק. וזו אמרה כפת הראש מתרת בצד זה, ואסורה ומהדקת בצד זה. זו אמרה, קשוט זהב זה, בלבוש זה, פסול להיות קשוט לעמת זה. וזו אמרה, כשר ויאה הוא להראות זה בזה. וכל זה הוא תקון וקשוט הכלה.