׳לריח׳ נקדה עליונה מן הסתום שבכל הסתומים - המקימת כל הבשמים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - קשוט הכלה ונשיקותיה משבע דרגות ומיין עליון וסוד הריח · מאמר 83 · פיסקה 21
לשון הזוהר
וּבְכָל אֲתַר, רֵיחַ, מִסְלִיקוּ דְּקָאִים עַל דַּרְגָּא אָחֳרָא תַּתָּאָה מִנֵּיהּ, וְהַאי אִיהוּ רֵיחַ מֵהַהוּא עִילָּאָה. לְרֵיחַ, דָּא אִיהוּ נְקוּדָא עִילָּאָה, דְּקָיְימָא בִּסְתִימוּ, מִגּוֹ הַהוּא דְּסָתִים דְּכָל סְתִימִין, דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל. וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רֵיחַ מֵהַהוּא סְתִימָא דְכוֹלָּא. וּבְגִין הַאי רֵיחַ, כָּל אִינוּן שְׁמָנִין וּבוּסְמִין, כּוּלְהוּ נְהִירִין וְאִקְרוּן טוֹבִים, בְּגִין דְּהַאי קַיַּים לוֹן, לְמֶהֱוֵי כּוּלְהוּ חַד קִישּׁוּרָא, נָהֵיר כַּחֲדָא.
תרגום
וּבְכָל מָקוֹם, ׳רֵיחַ׳, מֵעֲלִיָּה שֶׁל הָעוֹמֵד עַל דַּרְגָּה אַחֶרֶת תַּחְתּוֹנָה מִמֶּנּוּ, וְזֶה הוּא רֵיחַ מֵאוֹתוֹ הָעֶלְיוֹן. ׳לְרֵיחַ׳, זוֹ הִיא נְקֻדָּה עֶלְיוֹנָה, הָעוֹמֶדֶת בִּסְתִימוּת, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַסָּתוּם מִכָּל הַסְּתוּמִים, שֶׁאֵינוֹ נוֹדָע כְּלָל. וּנְקֻדָּה זוֹ הִיא רֵיחַ מֵאוֹתוֹ הַסָּתוּם שֶׁל הַכֹּל. וּבִגְלַל רֵיחַ זֶה, כָּל אוֹתָם הַשְּׁמָנִים וְהַבְּשָׂמִים, כֻּלָּם מְאִירִים וְנִקְרָאִים טוֹבִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה מְקַיֵּם אוֹתָם, לִהְיוֹת כֻּלָּם קֶשֶׁר אֶחָד, מֵאִיר כְּאֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובכל אתר, ריח, מסליקו דקאים על דרגא אחרא תתאה מניה, והאי איהו ריח מההוא עילאה. לריח, דא איהו נקודא עילאה, דקיימא בסתימו, מגו ההוא דסתים דכל סתימין, דלא אתידע כלל. והאי נקודה איהי ריח מההוא סתימא דכולא. ובגין האי ריח, כל אינון שמנין ובוסמין, כולהו נהירין ואקרון טובים, בגין דהאי קיים לון, למהוי כולהו חד קישורא, נהיר כחדא.
התרגום: ובכל מקום, ׳ריח׳, מעליה של העומד על דרגה אחרת תחתונה ממנו, וזה הוא ריח מאותו העליון. ׳לריח׳, זו היא נקדה עליונה, העומדת בסתימות, מתוך אותו הסתום מכל הסתומים, שאינו נודע כלל. ונקדה זו היא ריח מאותו הסתום של הכל. ובגלל ריח זה, כל אותם השמנים והבשמים, כלם מאירים ונקראים טובים, משום שזה מקים אותם, להיות כלם קשר אחד, מאיר כאחד.