האש שבחוץ שחילות הדין מתכוצים בה - ושיבת המחנות העליונים בנחת
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - קשוט הכלה ונשיקותיה משבע דרגות ומיין עליון וסוד הריח · מאמר 83 · פיסקה 19
לשון הזוהר
וְאִי תֵימָא, הָא אֶשָׁא דְאִיהוּ לְבַר בִּקְמִיטוֹן, דָּא אִיהוּ אִשֶּׁה, דִּמְהַהוּא אֶשָׁא מִתְקַמְטָן כַּמָּה חַיָּילִין, וְכַמָּה מַשִּׁרְיָין, אִלֵּין בְּאִלֵּין מְלַהֲטָן, בְּכַמָּה זַיינִין, לְכַמָּה סִטְרִין. וְכוּלְהוּ בְּרָזָא דְּקוּרְבָּנָא אִתְקְמִיטוּ, וְתָאבוֹ וְעָאלוֹ בְּהַאי אֶשָׁא. בְּגִין דְּכוּלְהוּ מָארֵי תְּרֵיסִין, מָארֵי דְדִינִין. וְכַד תָּבִין, כְּמָא דְתָב רוֹגְזָא דְּנָפֵיק מִנְחִירִין, כַּד הֲוֵי נַיְיחָא, לְדוּכְתֵּיהּ. כְּמָא דְּאִלֵין חַיָּילִין וּמַשִּׁרְיָין מְלַהֲטָן קְמָטִין בְּאַתְרַיְיהוּ, הָכֵי נָמֵי חַיָּילִין וּמַשִּׁרְיָין עִילָּאִין קַדִּישִׁין, מָארֵי דְּנַיְיחָא וּרְעוּ, נָהֲרִין וְתָבִין בִּנְהִירוּ לְאִתְקַשְּׁרָא, גּוֹ הַאי ה', וְכָלְהוֹ אִלֵּין בְּאִלֵּין, וְדָא בְּדָא בְּחִבּוּרָא חָדָא, אִקְרֵי אִשֶּׁה, רָזָא דְּנַיְיחָא, וּמְזוֹנָא, וּנְהִירוּ דְּכָל סִטְרִין.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי הָאֵשׁ שֶׁהִיא בַּחוּץ מְכֻוֶּצֶת, זוֹ הִיא ׳אִשֶּׁה׳, שֶׁמֵּאוֹתָהּ הָאֵשׁ מִתְכַּוְּצִים כַּמָּה חֵילוֹת, וְכַמָּה מַחֲנוֹת, אֵלֶּה בְּאֵלֶּה לוֹהֲטִים, בְּכַמָּה נְשָׁקִים, לְכַמָּה צְדָדִים. וְכֻלָּם בְּסוֹד הַקָּרְבָּן מִתְכַּוְּצִים, וְחוֹזְרִים וְנִכְנָסִים בָּאֵשׁ הַזֹּאת. מִשּׁוּם שֶׁכֻּלָּם בַּעֲלֵי תְּרִיסִים, בַּעֲלֵי דִּינִים. וּכְשֶׁשָּׁבִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁב הָרֹגֶז הַיּוֹצֵא מִנְּחִירַיִם, כְּשֶׁיֵּשׁ נַחַת, לִמְקוֹמוֹ. כְּמוֹ שֶׁאֵלֶּה הַחֵילוֹת וְהַמַּחֲנוֹת הַלּוֹהֲטִים מִתְכַּוְּצִים בִּמְקוֹמָם, כָּךְ גַּם הַחֵילוֹת וְהַמַּחֲנוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, בַּעֲלֵי הַנַּחַת וְהָרָצוֹן, מְאִירִים וְשָׁבִים בְּהֶאָרָה לְהִקָּשֵׁר, בְּתוֹךְ ה' זוֹ, וְכֻלָּם אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְזֶה בָּזֶה בְּחִבּוּר אֶחָד, נִקְרָא ׳אִשֶּׁה׳, סוֹד הַנַּחַת, וְהַמָּזוֹן, וְהֶאָרַת כָּל הַצְּדָדִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואי תימא, הא אשא דאיהו לבר בקמיטון, דא איהו אשה, דמההוא אשא מתקמטן כמה חיילין, וכמה משריין, אלין באלין מלהטן, בכמה זיינין, לכמה סטרין. וכולהו ברזא דקורבנא אתקמיטו, ותאבו ועאלו בהאי אשא. בגין דכולהו מארי תריסין, מארי דדינין. וכד תבין, כמא דתב רוגזא דנפיק מנחירין, כד הוי נייחא, לדוכתיה. כמא דאלין חיילין ומשריין מלהטן קמטין באתרייהו, הכי נמי חיילין ומשריין עילאין קדישין, מארי דנייחא ורעו, נהרין ותבין בנהירו לאתקשרא, גו האי ה', וכלהו אלין באלין, ודא בדא בחבורא חדא, אקרי אשה, רזא דנייחא, ומזונא, ונהירו דכל סטרין.
התרגום: ואם תאמר, הרי האש שהיא בחוץ מכוצת, זו היא ׳אשה׳, שמאותה האש מתכוצים כמה חילות, וכמה מחנות, אלה באלה לוהטים, בכמה נשקים, לכמה צדדים. וכלם בסוד הקרבן מתכוצים, וחוזרים ונכנסים באש הזאת. משום שכלם בעלי תריסים, בעלי דינים. וכששבים, כמו ששב הרגז היוצא מנחירים, כשיש נחת, למקומו. כמו שאלה החילות והמחנות הלוהטים מתכוצים במקומם, כך גם החילות והמחנות העליונים הקדושים, בעלי הנחת והרצון, מאירים ושבים בהארה להקשר, בתוך ה' זו, וכלם אלה באלה, וזה בזה בחבור אחד, נקרא ׳אשה׳, סוד הנחת, והמזון, והארת כל הצדדים.