ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 83: שיר השירים בהמשכו - קשוט הכלה ונשיקותיה משבע דרגות ומיין עליון וסוד הריח › פיסקה 14

ענבים לבנים לרחמים ואדמים לדין - והאוכלם שעבר את הדין וכדאי לעולם הבא

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - קשוט הכלה ונשיקותיה משבע דרגות ומיין עליון וסוד הריח · מאמר 83 · פיסקה 14

לשון הזוהר

תְּנַן, מַאן דְּחָמֵי עִנְבִין בְּחֶלְמָא, אִי חִוָּורָאן אִינוּן, סִימָן טַב לֵיהּ. וְאִי אוּכְמֵי, בַּעְיָין רַחֲמֵי. דְּהָא וַדַּאי בְּדִינָא קָיְימָא. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּאִינוּן עִנְבִין חִוָּורְאִין, אִינוּן עִנְבֵי דְּנַטְרֵי הַהוּא חַמְרָא עִילָּאָה, וְאִינוּן גַּוָּון חִיוַּור רַחֲמֵי. וְאִינוּן עִנְבִין סוּמְקִי"ן, אִינוּן סְטַר דִּינָא גַּוָון סוּמָק. אֲכָלָן, כְּדַאי אִיהוּ לְעַלְמָא דְאָתֵי. מַאי טַעְמָא, בְּגִין דַּעֲבַר עַל דִּינָא, וְיָכֵיל לְשֵׁצָאָה לֵיהּ. וְחַמְרָא טָבָא דְּעַלְמָא דְאָתֵי, אִית לֵיהּ בֵּיהּ חוּלָקָא. שָׁתֵי חַמְרָא חִיוָּרָא, סִימָן טַב לֵיהּ, וְחֶדְוָה. סוּמְקָא, אִיהוּ דִינָא דְּשַׁרְיָא עֲלֵיהּ.

תרגום

שָׁנִינוּ, מִי שֶׁרוֹאֶה עֲנָבִים בַּחֲלוֹם, אִם לְבָנִים הֵם, סִימָן טוֹב לוֹ. וְאִם שְׁחוֹרִים, צְרִיכִים רַחֲמִים. שֶׁהֲרֵי וַדַּאי הוּא עוֹמֵד בְּדִין. מָה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הָעֲנָבִים הַלְּבָנִים, הֵם עֲנָבִים הַשּׁוֹמְרִים אוֹתוֹ הַיַּיִן הָעֶלְיוֹן, וְהֵם גָּוֶן לָבָן שֶׁל רַחֲמִים. וְאוֹתָם הָעֲנָבִים הָאֲדֻמִּים, הֵם צַד הַדִּין גָּוֶן אָדֹם. הָאוֹכֵל אוֹתָם, רָאוּי הוּא לָעוֹלָם הַבָּא. מָה הַטַּעַם, מִשּׁוּם שֶׁעָבַר עַל הַדִּין, וְיָכוֹל לְכַלּוֹתוֹ. וְיַיִן טוֹב שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, יֵשׁ לוֹ בּוֹ חֵלֶק. הַשּׁוֹתֶה יַיִן לָבָן, סִימָן טוֹב לוֹ, וְשִׂמְחָה. הָאָדֹם, הוּא דִּין הַשּׁוֹרֶה עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תנן, מאן דחמי ענבין בחלמא, אי חווראן אינון, סימן טב ליה. ואי אוכמי, בעיין רחמי. דהא ודאי בדינא קיימא. מאי טעמא, בגין דאינון ענבין חווראין, אינון ענבי דנטרי ההוא חמרא עילאה, ואינון גוון חיוור רחמי. ואינון ענבין סומקי"ן, אינון סטר דינא גוון סומק. אכלן, כדאי איהו לעלמא דאתי. מאי טעמא, בגין דעבר על דינא, ויכיל לשצאה ליה. וחמרא טבא דעלמא דאתי, אית ליה ביה חולקא. שתי חמרא חיורא, סימן טב ליה, וחדוה. סומקא, איהו דינא דשריא עליה.

התרגום: שנינו, מי שרואה ענבים בחלום, אם לבנים הם, סימן טוב לו. ואם שחורים, צריכים רחמים. שהרי ודאי הוא עומד בדין. מה הטעם, משום שאותם הענבים הלבנים, הם ענבים השומרים אותו היין העליון, והם גון לבן של רחמים. ואותם הענבים האדמים, הם צד הדין גון אדם. האוכל אותם, ראוי הוא לעולם הבא. מה הטעם, משום שעבר על הדין, ויכול לכלותו. ויין טוב של העולם הבא, יש לו בו חלק. השותה יין לבן, סימן טוב לו, ושמחה. האדם, הוא דין השורה עליו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים