שי"ר ישראל הממנה בעדות היחוד - ושלמה המיחד ברוח הקדש
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ ויחוד האותיות והעולמות בנשיקת אהבה · מאמר 82 · פיסקה 2
לשון הזוהר
וְרָזָא דְיִיחוּדָא הָכָא. שִׁיר דָּא אִיהוּ יִשְׂרָאֵל, דִּמְמַנָּא בְּסַהֲדוּתָא דְּיִיחוּדָא. הַשִּׁירִים, ה' אֱלֹהֵינו ה'. וְכוֹלָּא חָד, בְּיִיחוּדָא חָד. וְאוֹקִימְנָא יִיחוּדָא דָא, וְהָכָא יִיחוּדָא דְּעַלְמִין כָּלְהוֹ. אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, רָזָא דְּאֶחָד. וְהָא אִיהוּ דְּאִצְטְרִיךְ שְׁלֹמֹה מַלְכָּא לְיַיחֲדָא, בְּרָזָא דְרוּחַ קוּדְשָׁא. לְאִתְחַבְּרָא כּוֹלָא בְּיִיחוּדָא חָדָא, בִּרְעוּתָא, לְאִתְדַּבְּקָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוֵי כּוֹלָּא חַד. דְּהָא שְׁלֹמֹה אִיהוּ מַלְכָּא דִּשְׁלָמָא כּוֹלָּא דִּילֵיהּ.
תרגום
וְסוֹד הַיִּחוּד כָּאן. שִׁי"ר זֶה הוּא יִשְׂרָאֵל, הַמְּמֻנֶּה בְּעֵדוּת הַיִּחוּד. הַשִּׁירִים, ה' אֱלֹהֵינוּ ה'. וְהַכֹּל אֶחָד, בְּיִחוּד אֶחָד. וְהֶעֱמַדְנוּ יִחוּד זֶה, וְכָאן יִחוּד הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם. אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה, סוֹד הָאֶחָד. וַהֲרֵי זֶה שֶׁצָּרִיךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ לְיַחֵד, בְּסוֹד רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. לְחַבֵּר אֶת הַכֹּל בְּיִחוּד אֶחָד, בְּרָצוֹן, לְהִדָּבֵק זֶה בָּזֶה, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד. שֶׁהֲרֵי שְׁלֹמֹה הוּא הַמֶּלֶךְ שֶׁהַכֹּל שֶׁלּוֹ שָׁלֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ורזא דייחודא הכא. שיר דא איהו ישראל, דממנא בסהדותא דייחודא. השירים, ה' אלהינו ה'. וכולא חד, בייחודא חד. ואוקימנא ייחודא דא, והכא ייחודא דעלמין כלהו. אשר לשלמה, רזא דאחד. והא איהו דאצטריך שלמה מלכא לייחדא, ברזא דרוח קודשא. לאתחברא כולא בייחודא חדא, ברעותא, לאתדבקא דא בדא, למהוי כולא חד. דהא שלמה איהו מלכא דשלמא כולא דיליה.
התרגום: וסוד היחוד כאן. שי"ר זה הוא ישראל, הממנה בעדות היחוד. השירים, ה' אלהינו ה'. והכל אחד, ביחוד אחד. והעמדנו יחוד זה, וכאן יחוד העולמות כלם. אשר לשלמה, סוד האחד. והרי זה שצריך שלמה המלך ליחד, בסוד רוח הקדש. לחבר את הכל ביחוד אחד, ברצון, להדבק זה בזה, להיות הכל אחד. שהרי שלמה הוא המלך שהכל שלו שלם.