ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 82: שיר השירים בהמשכו - ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ ויחוד האותיות והעולמות בנשיקת אהבה › פיסקה 17

אותיות אנוש הנוטלות מאדם ומשת - ויחוס הדורות בדרך ישרה

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ ויחוד האותיות והעולמות בנשיקת אהבה · מאמר 82 · פיסקה 17

לשון הזוהר

שֵׁירוּתָא דְּקָא שָׁארֵי, מֵאִינוּן אַתְוָון דְּאִשְׁתְּבָקוֹ בְּקַדְמִיתָא. אָדָם, שָׁארֵי בְּאָלֶ"ף, וְסַיֵּים בְּמֶ"ם. וּלְבָתַר דְּסַיֵּים אַלְפָא בֵּיתָא בְּשֵׁת, אִתְהַדְּרוּ אַתְוָון אֱנוֹ"שׁ, אָלֶ"ף כְּמִלְּקַדְּמִין, נ' דְּאִיהוּ בָּתַר מ' דְּאִשְׁתְּבֵיק מֵאָדָם. ש', שֵׁירוּתָא דְּאַתְוָון דְּשֵׁ"ת. נָטֵיל אַתְוָון מֵהַאי וּמֵהַאי. ו' דִּיוּקְנָא דְּאָדָם, לְאִתְחֲזָאָה, דְּהָא מִשֵּׁת אִתְיַחֲסוּ דָרִין בְּעָלְמָא בְּאוֹרַח מֵישַׁר, כִּדְקָא יָאוֹת.

תרגום

הַתְּחָלָה שֶׁמַּתְחִיל, מֵאוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנֶּעֶזְבוּ בַּתְּחִלָּה. ׳אָדָם׳, מַתְחִיל בְּאָלֶ"ף, וּמְסַיֵּם בְּמֵ"ם. וּלְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הָאָלֶף בֵּית ׳בְּשֵׁת׳, חָזְרוּ הָאוֹתִיּוֹת ׳אֱנוֹ"שׁ׳, אָלֶ"ף כְּבַתְּחִלָּה, נ' שֶׁהוּא אַחַר מ' שֶׁנֶּעֶזְבָה ׳מֵאָדָם׳. ש', הַתְחָלַת אוֹתִיּוֹת ׳שֵׁ"ת׳. נוֹטֵל אוֹתִיּוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה. ו' דְּיוֹקְנוֹ שֶׁל אָדָם, לְהַרְאוֹת, שֶׁהֲרֵי מִשֵּׁת הִתְיַחֲסוּ דּוֹרוֹת בָּעוֹלָם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, כָּרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שירותא דקא שארי, מאינון אתוון דאשתבקו בקדמיתא. אדם, שארי באל"ף, וסיים במ"ם. ולבתר דסיים אלפא ביתא בשת, אתהדרו אתוון אנו"ש, אל"ף כמלקדמין, נ' דאיהו בתר מ' דאשתביק מאדם. ש', שירותא דאתוון דש"ת. נטיל אתוון מהאי ומהאי. ו' דיוקנא דאדם, לאתחזאה, דהא משת אתיחסו דרין בעלמא באורח מישר, כדקא יאות.

התרגום: התחלה שמתחיל, מאותן האותיות שנעזבו בתחלה. ׳אדם׳, מתחיל באל"ף, ומסים במ"ם. ולאחר שסים האלף בית ׳בשת׳, חזרו האותיות ׳אנו"ש׳, אל"ף כבתחלה, נ' שהוא אחר מ' שנעזבה ׳מאדם׳. ש', התחלת אותיות ׳ש"ת׳. נוטל אותיות מזה ומזה. ו' דיוקנו של אדם, להראות, שהרי משת התיחסו דורות בעולם בדרך ישרה, כראוי.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים