התעוררות עולה מפאה לפאה עד אין סוף - ונשיקות המזינות את העולמות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - ׳ישקני מנשיקות פיהו׳ ויחוד האותיות והעולמות בנשיקת אהבה · מאמר 82 · פיסקה 12
לשון הזוהר
וְהַאי פֶּן מְשַׁבֵּחַ תָּדִיר, וְאִתְעָרַת אִתְעָרוֹ לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְעֵילָא דַּעֲלֵהּ. וְאִינוּן דִּלְעֵילָא דַּעֲלֵהּ, מִתְעָרֵי לְגַבֵּי אִינוּן עִילָּאִין דִּלְעֵילָא. וְאִינוּן עִילָּאִין דִּלְעֵילָא, מִתְעָרִין לְגַבֵּי עֵילָא, וְאִתְקַשְּׁרֵי דָּא בְּדָא עַד אֵין סוֹף. וְהַאי כַּד אִתְעַר בְּאִתְעָרוּ דְּאִינוּן פָּנִים, בְּאִינוּן נְשִׁיקִין עִילָּאִין, לְמֶהֱוֵי דְּבִיקֵי בְּרָזָא עִילָּאָה, וּלְאַשְׁלָמָא וּלְמֵיזַן כָּל עָלְמִין, לְמֶהֱוֵי כָּל עָלְמִין כּוּלְהוּ בְּחֶדְוָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׳.
תרגום
וּפֵאָה זוֹ מְשַׁבַּחַת תָּמִיד, וּמְעוֹרֶרֶת הִתְעוֹרְרוּת אֶל אוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה. וְאוֹתָם שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה, מִתְעוֹרְרִים אֶל אוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה. וְאוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה, מִתְעוֹרְרִים אֶל הַמַּעְלָה, וְנִקְשָׁרִים זֶה בָּזֶה עַד אֵין סוֹף. וְזֶה כְּשֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּהִתְעוֹרְרוּת אוֹתָם הַפָּנִים, בְּאוֹתָן הַנְּשִׁיקוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, לִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּסוֹד עֶלְיוֹן, וּלְהַשְׁלִים וְלָזוּן אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, לִהְיוֹת כָּל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם בְּשִׂמְחָה. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר, ׳יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן׳ (שיר השירים א, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והאי פן משבח תדיר, ואתערת אתערו לגבי אינון דלעילא דעלה. ואינון דלעילא דעלה, מתערי לגבי אינון עילאין דלעילא. ואינון עילאין דלעילא, מתערין לגבי עילא, ואתקשרי דא בדא עד אין סוף. והאי כד אתער באתערו דאינון פנים, באינון נשיקין עילאין, למהוי דביקי ברזא עילאה, ולאשלמא ולמיזן כל עלמין, למהוי כל עלמין כולהו בחדוא. כמא דאת אמר, ׳ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׳.
התרגום: ופאה זו משבחת תמיד, ומעוררת התעוררות אל אותם שלמעלה ממנה. ואותם שלמעלה ממנה, מתעוררים אל אותם העליונים שלמעלה. ואותם העליונים שלמעלה, מתעוררים אל המעלה, ונקשרים זה בזה עד אין סוף. וזה כשמתעורר בהתעוררות אותם הפנים, באותן הנשיקות העליונות, להיות דבוקים בסוד עליון, ולהשלים ולזון את כל העולמות, להיות כל העולמות כלם בשמחה. כמו שאתה אומר, ׳ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׳ (שיר השירים א, ב).