ממלכת הזוהר › זוהר › זוהר חדש › מאמר 81: שיר השירים בהמשכו - גילוי השיר בהבנות הבית ופתיחת ששים המקורות › פיסקה 7

׳והבית בהבנותו׳ - נסירת האבן ותקונה והעברת הרוחות אל נקב התהום

זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - גילוי השיר בהבנות הבית ופתיחת ששים המקורות · מאמר 81 · פיסקה 7

לשון הזוהר

כְתִיב (מלכים א ו׳:ו׳-ז׳) ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה וְגו'׳, ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳, כַּד הֲווֹ דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא מִתְחַבְּרָא, כְּדֵין ׳אֶבֶן שְׁלֵימָה׳, אִשְׁתְּלֵימַת כְּמָה דְאִצְטְרִיךְ. וְלָא אִשְׁתְּלֵימַת, עַד דַּהֲוַת מַסָּע, דְּנָסַר לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאַתְקֵין לָהּ, וְקַשֵּׁיט לָהּ, וְאַיְיתֵי לָהּ לְגַבֵּי דְאָדָם, וּכְדֵין נִבְנָה, וְאִשְׁתְּלֵימַת מִכּוֹלָּא. וְכַד אִתְחַבָּרוּ דָּא עִם דָּא, כָּל רוּחִין אוֹחֲרָנִין, וְכָל זִינִין בִּישִׁין, אִתְעֲבָרוֹ מִתַּמָּן, וְלָא אִתְקְרִיבוּ לְמַקְדְּשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שם) ׳וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ׳. דְּהָא כּוּלְהוּ עָאלוּ גּוֹ נוּקְבָא דִתְהוֹמָא רַבָּא. כֵּיוָן דְּאִתְבְּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא לְתַתָּא, וְאִתְתַּקַּן הֵיכָלָא עַל בּוּרְיֵיהּ, כְּדֵין אִתְגְּלֵי שִׁיר הַשִּׁירִים, דְּאִצְטְרִיךְ לְאִתְחַבָּרָא מַקְדְּשָׁא בְּמַקְדְּשָׁא.

תרגום

כָּתוּב (מלכים א ו׳:ו׳-ז׳) ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה וְגוֹ'׳ (מלכים א ו, ז) - ׳וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ׳, כְּשֶׁהָיוּ זָכָר וּנְקֵבָה מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד, אָז ׳אֶבֶן שְׁלֵמָה׳, נִשְׁלְמָה כְּפִי הַצֹּרֶךְ. וְלֹא נִשְׁלְמָה, עַד שֶׁהָיְתָה מַסָּע, שֶׁנִּסַּר אוֹתָהּ הקב"ה, וְתִקֵּן אוֹתָהּ, וְקִשֵּׁט אוֹתָהּ, וֶהֱבִיאָהּ אֶל הָאָדָם, וְאָז נִבְנָה, וְנִשְׁלְמָה מִכֹּל. וּכְשֶׁהִתְחַבְּרוּ זֶה עִם זֶה, כָּל הָרוּחוֹת הָאֲחֵרוֹת, וְכָל הַמִּינִים הָרָעִים, הֻעֲבְרוּ מִשָּׁם, וְלֹא הִתְקָרְבוּ לַמִּקְדָּשׁ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (שם) ׳וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ׳ - שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם נִכְנְסוּ בְּתוֹךְ נֶקֶב הַתְּהוֹם הָרַבָּה. כֵּיוָן שֶׁנִּבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לְמַטָּה, וְנִתְקַן הַהֵיכָל עַל בֻּרְיוֹ, אָז נִגְלָה ׳שִׁיר הַשִּׁירִים׳, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּתְחַבֵּר מִקְדָּשׁ בְּמִקְדָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב (מלכים א ו׳:ו׳-ז׳) ׳והבית בהבנתו אבן שלמה וגו'׳, ׳והבית בהבנותו׳, כד הוו דכר ונוקבא כחדא מתחברא, כדין ׳אבן שלימה׳, אשתלימת כמה דאצטריך. ולא אשתלימת, עד דהות מסע, דנסר לה קודשא בריך הוא, ואתקין לה, וקשיט לה, ואייתי לה לגבי דאדם, וכדין נבנה, ואשתלימת מכולא. וכד אתחברו דא עם דא, כל רוחין אוחרנין, וכל זינין בישין, אתעברו מתמן, ולא אתקריבו למקדשא. הדא הוא דכתיב, (שם) ׳ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו׳. דהא כולהו עאלו גו נוקבא דתהומא רבא. כיון דאתבני בי מקדשא לתתא, ואתתקן היכלא על בורייה, כדין אתגלי שיר השירים, דאצטריך לאתחברא מקדשא במקדשא.

התרגום: כתוב (מלכים א ו׳:ו׳-ז׳) ׳והבית בהבנתו אבן שלמה וגו'׳ (מלכים א ו, ז) - ׳והבית בהבנותו׳, כשהיו זכר ונקבה מתחברים כאחד, אז ׳אבן שלמה׳, נשלמה כפי הצרך. ולא נשלמה, עד שהיתה מסע, שנסר אותה הקב"ה, ותקן אותה, וקשט אותה, והביאה אל האדם, ואז נבנה, ונשלמה מכל. וכשהתחברו זה עם זה, כל הרוחות האחרות, וכל המינים הרעים, העברו משם, ולא התקרבו למקדש. זהו שכתוב, (שם) ׳ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו׳ - שהרי כלם נכנסו בתוך נקב התהום הרבה. כיון שנבנה בית המקדש למטה, ונתקן ההיכל על בריו, אז נגלה ׳שיר השירים׳, שצריך שיתחבר מקדש במקדש.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה במשפטים מאמר ג, קסח (קג:) כדין אתכשרת לאתעברא ולאולדא שבבחי' ד' שהיא (דילה) [דלה] דלא אולדת אתכשרת ונעשית ה' דהיינו עובר במעי אמו ואע"ג שבבחי' ד' נתקנה לא נמחקה מציאת הראשון ונשארה ד' בשם יהודה עכ"ל הרא"ג ז"ל:

הסולם: מן המקבילה במשפטים מאמר ג, קסח (קג:) בשירותא דכלא מעקרא וכו': בתחילת הכל, מעיקר ויסוד העליון, נשרשו המדרגות, ראובן שמעון לוי יהודה, שהם חסד גבורה ת"ת ומלכות. מה כתוב בו, הפעם אודה את ה'. וכתוב ותעמוד מלדת. והיינו, רני עקרה לא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: