שתי דרגות הנקראות שבעה - עולם הבא והצדיק שהמנורה מאירה מכחם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - גילוי השיר בהבנות הבית ופתיחת ששים המקורות · מאמר 81 · פיסקה 4
לשון הזוהר
תּוּ. תְּרֵין דַּרְגִּין אִינוּן, וְכָל חַד אִיקְרֵי שִׁבְעָה. חַד אִיהוּ עַלְמָא דְּאָתֵי, דְּאִיהוּ שִׁבְעָה, וְאִקְּרֵי שִׁבְעָה, דִּכְתִיב ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳. וְחַד אִיהוּ צַדִּיק, דְּאִקְּרֵי שִׁבְעָה, וְאִיהוּ שֶׁבַע דִּכְתִיב (משלי כ״ד:ט״ז) ׳כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם׳. וְאִלֵּין תְּרֵין כְּתָרִין, ׳מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת׳. חַד מִסִּטְרָא דָא, וְחַד מִסִּטְרָא דָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִינוּן בְּמִנְיָינָא דְּאִינוּן נֵרוֹת, וְעִם כָּל דָּא, שִׁבְחָא מֵאִלֵּין, תְּרֵין, דְּאִינוּן ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה׳, דְּמוּצָקוֹת לְגַבַּיְיהוּ. דְּאִינוּן נֵרוֹת דְּקָא נָהֲרִין עַל רֵישָׁא דְּהַהוּא מְנוֹרָה, וְהַהוּא מְנוֹרָא קָא מְנַהֲרָא מֵחֵילָא דִילְהוֹן, לְסַלְקָא לְגַבֵּיהּ עֵילָא. וְכַד סָלְקָא, סָלְקָא מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, וּמִכִּתְרָא לְכִתְרָא, עַד דְּאִתְאַחֲדָא כֹּלָּא לְעֵילָא, וְרָזָא דָא, ׳שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳.
תרגום
עוֹד. שְׁתֵּי דְּרָגוֹת הֵן, וְכָל אַחַת נִקְרֵאת שִׁבְעָה. אַחַת הִיא הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהִיא שִׁבְעָה, וְנִקְרֵאת שִׁבְעָה, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים׳. וְאַחַת הִיא הַצַּדִּיק, הַנִּקְרָא שִׁבְעָה, וְהוּא שֶׁבַע שֶׁכָּתוּב (משלי כ״ד:ט״ז) ׳כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם׳ (משלי כד, טז). וְאֵלֶּה שְׁנֵי הַכְּתָרִים, ׳מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת׳. אֶחָד מִצַּד זֶה, וְאֶחָד מִצַּד זֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם בְּמִנְיַן הַנֵּרוֹת, וְעִם כָּל זֶה, שֶׁבַח מֵאֵלֶּה, הַשְּׁנַיִם, שֶׁהֵם ׳שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה׳ הַמּוּצָקוֹת אֲלֵיהֶם. שֶׁהֵם הַנֵּרוֹת הַמְּאִירִים עַל רֹאשׁ אוֹתָהּ הַמְּנוֹרָה, וְאוֹתָהּ הַמְּנוֹרָה מְאִירָה מִכֹּחָם, לַעֲלוֹת אֶל הַמַּעְלָה. וּכְשֶׁעוֹלָה, עוֹלָה מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, וּמִכֶּתֶר לְכֶתֶר, עַד שֶׁנֶּאֱחָז הַכֹּל לְמַעְלָה, וְסוֹד זֶה, ׳שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תו. תרין דרגין אינון, וכל חד איקרי שבעה. חד איהו עלמא דאתי, דאיהו שבעה, ואקרי שבעה, דכתיב ׳ויבנהו שבע שנים׳. וחד איהו צדיק, דאקרי שבעה, ואיהו שבע דכתיב (משלי כ״ד:ט״ז) ׳כי שבע יפול צדיק וקם׳. ואלין תרין כתרין, ׳מוצקות לנרות׳. חד מסטרא דא, וחד מסטרא דא. ואף על גב דאינון במניינא דאינון נרות, ועם כל דא, שבחא מאלין, תרין, דאינון ׳שבעה ושבעה׳, דמוצקות לגבייהו. דאינון נרות דקא נהרין על רישא דההוא מנורה, וההוא מנורא קא מנהרא מחילא דילהון, לסלקא לגביה עילא. וכד סלקא, סלקא מדרגא לדרגא, ומכתרא לכתרא, עד דאתאחדא כלא לעילא, ורזא דא, ׳שיר השירים אשר לשלמה׳.
התרגום: עוד. שתי דרגות הן, וכל אחת נקראת שבעה. אחת היא העולם הבא, שהיא שבעה, ונקראת שבעה, שכתוב ׳ויבנהו שבע שנים׳. ואחת היא הצדיק, הנקרא שבעה, והוא שבע שכתוב (משלי כ״ד:ט״ז) ׳כי שבע יפול צדיק וקם׳ (משלי כד, טז). ואלה שני הכתרים, ׳מוצקות לנרות׳. אחד מצד זה, ואחד מצד זה. ואף על פי שהם במנין הנרות, ועם כל זה, שבח מאלה, השנים, שהם ׳שבעה ושבעה׳ המוצקות אליהם. שהם הנרות המאירים על ראש אותה המנורה, ואותה המנורה מאירה מכחם, לעלות אל המעלה. וכשעולה, עולה מדרגה לדרגה, ומכתר לכתר, עד שנאחז הכל למעלה, וסוד זה, ׳שיר השירים אשר לשלמה׳.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: