רעב מאברהם עד דוד - שהעולם נזון מתמצית דחוקה בטרם נפתחו הששים
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - גילוי השיר בהבנות הבית ופתיחת ששים המקורות · מאמר 81 · פיסקה 18
לשון הזוהר
וְאִיתֵימָא אַבְרָהָם הֲוָה בְּעָלְמָא. הָא כְתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (שם יב). יִצְחָק, ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב וְגו'׳. וְיַעֲקֹב, הָא כְתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת׳ (שם מא). משֶׁה, הָא בְּכַמָּה דוּכְתִּין כְּתִיב (במדבר יא) מִי יַאֲכִילֵנוּ. פ ׳לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב׳ (שמות טז). צ ׳וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמָּיִם׳ (שם יז). ׳וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה׳. יְהוֹשֻׁעַ, אַף עַל גַּב דְּעָאלוּ לְאַרְעָא, כְּתִיב ׳וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ׳ (יהושע ה). בִּימֵי שׁוֹפְטִים כְּתִיב, ׳וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (רות א). בְּדָוִד כְּתִיב ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד׳ (שמואל ב כא). מַאי טַעְמָא כָּל דָּא. בְּגִין דְּאִינוּן שִׁיתִּין לָא אִתְפַּתְּחוּ, וְעַלְמָא אִתְּזַן מִתַּמְצִיתָא דָּחֵיק, בְּלָא פְּתִיחָא כְּלַל, אֶלָּא כְּזִיעַ דְּזִיעַ מִגּוֹ אִילָנָא, וְנָחֵית לְתַתָּא, אוֹ מִגּוֹ אַבְנָא.
תרגום
וְאִם תֹּאמַר אַבְרָהָם הָיָה בָּעוֹלָם. הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (שם יב) - יִצְחָק, ׳וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב וְגוֹ'׳. וְיַעֲקֹב, הֲרֵי כָּתוּב ׳וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת׳ (שם מא) - מֹשֶׁה, הֲרֵי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת כָּתוּב ׳מִי יַאֲכִלֵנוּ׳ (במדבר יא). ׳לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב׳ (שם יז) - ׳וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם׳ (במדבר כ) - ׳וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה׳. יְהוֹשֻׁעַ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, כָּתוּב ׳וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ׳ (יהושע ה) - בִּימֵי שׁוֹפְטִים כָּתוּב, ׳וַיְהִי בִּימֵי שְׁפֹט הַשֹׁפְטִים וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ׳ (רות א) - בְּדָוִד כָּתוּב ׳וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד׳ (שמואל ב כא, א). מָה הַטַּעַם כָּל זֶה. מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הַשִּׁשִּׁים לֹא נִפְתְּחוּ, וְהָעוֹלָם נִזּוֹן מִתַּמְצִית דְּחוּקָה, בְּלֹא פְּתִיחָה כְּלָל, אֶלָּא כְּזִיעָה שֶׁל זֵעָה מִתּוֹךְ אִילָן, וְיוֹרֶדֶת לְמַטָּה, אוֹ מִתּוֹךְ אֶבֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואיתימא אברהם הוה בעלמא. הא כתיב ׳ויהי רעב בארץ׳ (שם יב). יצחק, ׳ויהי רעב בארץ מלבד הרעב וגו'׳. ויעקב, הא כתיב ׳ויהי רעב בכל הארצות׳ (שם מא). משה, הא בכמה דוכתין כתיב (במדבר יא) מי יאכילנו. פ ׳להמית את כל הקהל הזה ברעב׳ (שמות טז). צ ׳ויצמא שם העם למים׳ (שם יז). ׳ולא היה מים לעדה׳. יהושע, אף על גב דעאלו לארעא, כתיב ׳וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ׳ (יהושע ה). בימי שופטים כתיב, ׳ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ׳ (רות א). בדוד כתיב ׳ויהי רעב בימי דוד׳ (שמואל ב כא). מאי טעמא כל דא. בגין דאינון שיתין לא אתפתחו, ועלמא אתזן מתמציתא דחיק, בלא פתיחא כלל, אלא כזיע דזיע מגו אילנא, ונחית לתתא, או מגו אבנא.
התרגום: ואם תאמר אברהם היה בעולם. הרי כתוב ׳ויהי רעב בארץ׳ (שם יב) - יצחק, ׳ויהי רעב בארץ מלבד הרעב וגו'׳. ויעקב, הרי כתוב ׳ויהי רעב בכל הארצות׳ (שם מא) - משה, הרי בכמה מקומות כתוב ׳מי יאכלנו׳ (במדבר יא). ׳להמית את כל הקהל הזה ברעב׳ (שם יז) - ׳ויצמא שם העם למים׳ (במדבר כ) - ׳ולא היה מים לעדה׳. יהושע, אף על פי שנכנסו לארץ, כתוב ׳וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ׳ (יהושע ה) - בימי שופטים כתוב, ׳ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ׳ (רות א) - בדוד כתוב ׳ויהי רעב בימי דוד׳ (שמואל ב כא, א). מה הטעם כל זה. משום שאותם הששים לא נפתחו, והעולם נזון מתמצית דחוקה, בלא פתיחה כלל, אלא כזיעה של זעה מתוך אילן, ויורדת למטה, או מתוך אבן.