עליית כסא הכבוד בזכות ישראל - וישיבתו עליהם כאם על בנים בחובם
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - גילוי השיר בהבנות הבית ופתיחת ששים המקורות · מאמר 81 · פיסקה 12
לשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל זַכָּאִין, כּוּרְסָא יְקָרָא דִלְעֵילָא אִסְתְּלֵיק לְעֵילָא לְעֵילָא, בְּכַמָּה חֶדְוָון, בְּכַמָּה רְחִימוּ, וּמִתְחַבְּרָן עָלְמִין בְּחֶדְוָוא, וְכוּלְהוּ אִתְבָּרְכָן מֵעֲמִיקָא דְנַחֲלִין, וְעַלְמִין כּוּלְהוּ אִשְׁתַּקְיָין, וְאִתְבָּרְכָאן וְאִתְקַדְּשָׁאן בְּכַמָּה בִּרְכָאן, בְּכַמָּה קִדּוּשִׁין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חָדֵי עִמְּהוֹן, בְּחֶדְוָא בִּשְׁלִימוּ. וּבְשַׁעֲתָא דְיִשְׂרָאֵל לָאו אִינוּן זַכָּאִין, כּוֹלָא אִיהוּ בְּהִפּוּכָא. וְעִם כָּל דָּא רְחִימוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא אִתְמְנַע מִנַּיְיהוּ, וְכוּרְסְיָיא דִילֵיהּ יָתְבָא עֲלַיְיהוּ, כְּאִמָּא עַל בְּנִין, וְלָא אִתְמְנָעַת מִלְּמִתְבַּע עֲלַיְיהוּ רַחֲמֵי.
תרגום
בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִים, כִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה מִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה, בְּכַמָּה שְׂמָחוֹת, בְּכַמָּה אַהֲבָה, וּמִתְחַבְּרִים הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים מֵעֹמֶק הַנְּחָלִים, וְהָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם מֻשְׁקִים, וּמִתְבָּרְכִים וּמִתְקַדְּשִׁים בְּכַמָּה בְּרָכוֹת, בְּכַמָּה קִדּוּשִׁים, וְהקב"ה שָׂמֵחַ עִמָּהֶם, בְּשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת. וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל אֵינָם זַכָּאִים, הַכֹּל הוּא בְּהִפּוּךְ. וְעִם כָּל זֶה אַהֲבַת הקב"ה לֹא נִמְנַעַת מֵהֶם, וְכִסְאוֹ יוֹשֵׁב עֲלֵיהֶם, כְּאֵם עַל בָּנִים, וְאֵינָהּ נִמְנַעַת מִלְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תא חזי, בשעתא דישראל זכאין, כורסא יקרא דלעילא אסתליק לעילא לעילא, בכמה חדוון, בכמה רחימו, ומתחברן עלמין בחדווא, וכולהו אתברכן מעמיקא דנחלין, ועלמין כולהו אשתקיין, ואתברכאן ואתקדשאן בכמה ברכאן, בכמה קדושין, וקודשא בריך הוא חדי עמהון, בחדוא בשלימו. ובשעתא דישראל לאו אינון זכאין, כולא איהו בהפוכא. ועם כל דא רחימו דקודשא בריך הוא לא אתמנע מנייהו, וכורסייא דיליה יתבא עלייהו, כאמא על בנין, ולא אתמנעת מלמתבע עלייהו רחמי.
התרגום: בא ראה, בשעה שישראל זכאים, כסא הכבוד שלמעלה מסתלק למעלה למעלה, בכמה שמחות, בכמה אהבה, ומתחברים העולמות בשמחה, וכלם מתברכים מעמק הנחלים, והעולמות כלם משקים, ומתברכים ומתקדשים בכמה ברכות, בכמה קדושים, והקב"ה שמח עמהם, בשמחה בשלמות. ובשעה שישראל אינם זכאים, הכל הוא בהפוך. ועם כל זה אהבת הקב"ה לא נמנעת מהם, וכסאו יושב עליהם, כאם על בנים, ואינה נמנעת מלבקש עליהם רחמים.
לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: