׳עד אשר לא תחשך השמש׳ - נהר עדן וירח וכוכבים בחשכת הגלות
זוהר חדש · שיר השירים בהמשכו - חשכת המאורות בחרבן וארבעת הזהרים שבארבעה שמות · מאמר 80 · פיסקה 6
לשון הזוהר
(קהלת י״ב:א׳) ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳, בִּזְּמַן שֶׁהַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת, וְתִשְׁלוֹט הָרָעָה, וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ הֵם יָמִים שֶׁאֵין ׳בָּהֶם חֵפֶץ׳. ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ - זֶה נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, דִּכְתִיב (בראשית ב׳:י׳) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳. דִּכְתִיב בּוֹ, (איוב י״ד:י״א) ׳וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳. וְהָאוֹר, זֶה הָאוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִתְעַטֵף בּוֹ, וְהוּא יְמִינוֹ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳. וְהַיָּרֵחַ, הוּא הַיָּם הַמִּתְמַלֵּא מֵאוֹתוֹ נָהָר. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (איוב י״ד:י״א) ׳אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳. וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הַיְדוּעִים לָהּ. ׳וְשָׁבוּ הֶעָבִים׳, אֵלּוּ שָׂרֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם. ׳אַחַר הַגָּשֶׁם׳, אַחַר בְּכִיָּיתָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. דִּכְתִיב, (לא ידוע) ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳.
תרגום
(קהלת י״ב:א׳) ׳עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה׳ (קהלת יב, א) - בִּזְּמַן שֶׁהַלְּבָנָה מִתְמַעֶטֶת, וְתִשְׁלוֹט הָרָעָה, וְהַיָּמִים שֶׁלָּהּ הֵם יָמִים שֶׁאֵין ׳בָּהֶם חֵפֶץ׳. ׳עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ׳ - זֶה נָהָר הַיּוֹצֵא מֵעֵדֶן, שֶׁכָּתוּב (בראשית ב׳:י׳) ׳וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן׳. שֶׁכָּתוּב בּוֹ, (איוב י״ד:י״א) ׳וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳. וְהָאוֹר, זֶה הָאוֹר שֶׁבָּרָא הקב"ה, וְנִתְעַטֵף בּוֹ, וְהוּא יְמִינוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (איכה ב׳:ג׳) ׳הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ׳. וְהַיָּרֵחַ, הוּא הַיָּם הַמִּתְמַלֵּא מֵאוֹתוֹ נָהָר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב, (איוב י״ד:י״א) ׳אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׳ (איוב יד, יא) - וְהַכּוֹכָבִים, אֵלּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הַיְדוּעִים לָהּ. ׳וְשָׁבוּ הֶעָבִים׳, אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם. ׳אַחַר הַגָּשֶׁם׳, אַחַר בְּכִיָּתָן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. שֶׁכָּתוּב, (לא ידוע) ׳מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (קהלת י״ב:א׳) ׳עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳, בזמן שהלבנה מתמעטת, ותשלוט הרעה, והימים שלה הם ימים שאין ׳בהם חפץ׳. ׳עד אשר לא תחשך השמש׳ - זה נהר היוצא מעדן, דכתיב (בראשית ב׳:י׳) ׳ונהר יוצא מעדן׳. דכתיב בו, (איוב י״ד:י״א) ׳ונהר יחרב ויבש׳. והאור, זה האור שברא הקדוש ברוך הוא, ונתעטף בו, והוא ימינו. הדא הוא דכתיב (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳. והירח, הוא הים המתמלא מאותו נהר. הדא הוא דכתיב, (איוב י״ד:י״א) ׳אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׳. והכוכבים, אלו שנים עשר מזלות הידועים לה. ׳ושבו העבים׳, אלו שרי אומות העולם. ׳אחר הגשם׳, אחר בכייתן של מלאכי השרת. דכתיב, (לא ידוע) ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳.
התרגום: (קהלת י״ב:א׳) ׳עד אשר לא יבואו ימי הרעה׳ (קהלת יב, א) - בזמן שהלבנה מתמעטת, ותשלוט הרעה, והימים שלה הם ימים שאין ׳בהם חפץ׳. ׳עד אשר לא תחשך השמש׳ - זה נהר היוצא מעדן, שכתוב (בראשית ב׳:י׳) ׳ונהר יוצא מעדן׳. שכתוב בו, (איוב י״ד:י״א) ׳ונהר יחרב ויבש׳. והאור, זה האור שברא הקב"ה, ונתעטף בו, והוא ימינו. זהו שכתוב (איכה ב׳:ג׳) ׳השיב אחור ימינו׳. והירח, הוא הים המתמלא מאותו נהר. זהו שכתוב, (איוב י״ד:י״א) ׳אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׳ (איוב יד, יא) - והכוכבים, אלו שנים עשר מזלות הידועים לה. ׳ושבו העבים׳, אלו שרי אמות העולם. ׳אחר הגשם׳, אחר בכיתן של מלאכי השרת. שכתוב, (לא ידוע) ׳מלאכי שלום מר יבכיון׳.
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בבא מאמר טו, יא (מב:) - התאמה חלקית ◆ מבין בה. כלומר הוא מבין מעצמו ומכניס בינתו בבינה וע"י כך היא נק' בינה וכן הענין בחכמה כי לא יקרא חכם ע"ש שנתחכם בחכמה אלא הוא חכם מעצמו בלתי מדת החכמה. וז"ש מעצמו ולא מצד זולתו…
הסולם: מן המקבילה ביתרו מאמר ד, ג (ע.) - התאמה חלקית ודא איהו כללא חדא וכו': וזה הוא כלל אחד. שכל אלו הנשמות והרוחות הפורחות בבני אדם, שהם כלל של כל התולדות, הם בסוד תולדות אדם ודאי, דהיינו תולדות אדם העליון שהוא ז"א. כי מצדיק הזה,…